התחתנתי וקנינו (בני הזוג) דירה בשותפות 1/2 1/2 את 90% מתכולת הדירה אני הבאתי מהדירה הקודמת (שמכרתי כדי לממן את קנית הדירה המשותפת). הייתה לי מזוזה מהודרת וגדולה [25 ס"מ] שנכתבה ע"י חבר אברך בכולל שלי, כהוקרה על משהו שעשיתי למענו, וגם שילמתי בזמנו עבורה 1,000 ש"ח + בית מהודר. את המזוזה קבעתי בדירה המשותפת. לצערי הרב, בהוראת הרב קנייבסקי זצוק"ל, גירשתי אותה. והיא קנתה ממני את חלקי בדירה המשותפת. כשעזבתי את הדירה, לקחתי את המזוזה הנ"ל, קבעתי במקומה מזוזה אחרת, רגילה וכשירה. את המזוזה קבעתי בדירה השכורה שאליה עברתי לגור (לבדי). שמעתי אגב השיעור במסכת פסחים ה, על נושא המזוזה, ואז התרחב הנושא הלימודי להלכות מזוזה, ודי נכנסתי לספק באם פעלתי נכון שלקחתי את המזוזה, למרות שמרן עובדיה זצוק"ל כותב בילקוט "אפשר להקל". מבקש לדעת את ההלכה הנכונה בעניין, למרות שזכורני שבזמנו התייעצי בע"פ עם ראש הכולל והוא אישר לי לקחת את המזוזה. אז למען הסר ספק, מבקש לשמוע תשובה בעניין - אודה

שלום רב. נהגת נכון בפרט שמדובר על מזוזה יקרה מאד. מקורות: מבואר בגמ' (בב"מ קא:) ונפסק בשו"ע (יו"ד רצ"א ב'), ונכפל בשו"ע (חו"מ שי"ד), כי מזוזה היא "חובת הדר" ולא חובת הבית, ולכן החיוב רובץ על שוכר הבית, שהרי שכירות כמכר, 'שכירות ממכר ליומא'. וממילא כיון שהמזוזות שלו, כאשר הוא יוצא הוא יכול לבקש עבורם תשלום (מג"א או"ח סי' תל"ז סק"ו ומחצה"ש שם). ואם כן בנידון דידן המזוזות שייכות לך ולא למשכיר הנה מובא גמ' (ב"מ שם קב.) מעשה בשוכר אחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו רח"ל. וכך נפסק בשו"ע (יו"ד סי' רצ"א ב'): "וכשיצא לא יטלנה בידו". ובטעם האיסור מצינו כמה טעמים. דעת הגאונים (שאלתות פרשת שלח) שהטעם משום בזיון למזוזה שנוטלה ומבטל מצותה. דעת התוס' (שם קא:) משום שהמזיקים מגיעים לבית שאין בו מזוזה וכשהוא נוטלה, כאילו מזיק אותם ולכן נענש מידה כנגד מידה. והריטב"א (שם) כתב טעמו, מפני שחלה קדושת שכינה בבית זה ע"י המזוזה ולכן אין להסירה. הנפק"מ בין הטעמים כאשר נוטלה על דעת לקבעה בבית אחר, שלדעת הגאונים מותר וכפי שמותר להתיר ציצית מבגד לבגד ואילו לדעת התוס' והריטב"א אסור. והמקל בעת הצורך, יש לו על מי לסמוך כאמור, כיון שהוא קודם לחיי חברו (ראה ברכ"י שם, יבי"א ח"ג יו"ד סי' י"ח בשם שו"ת ויחי יעקב). והנה אף שיש מקצת מן הפוס' (יד הלוי סי' קפ"ה, יד יצחק סי' קע"ג וכן מטו משמיה דמרן החזו"א) שאסרו להחליף מזוזות בכל אופן מחשש סכנה. מכל מקום ניתן לסמוך על רוב הפוס' (דעת קדושים סק"א, שו"ת מנח"י ח"ה סי' ק"י, שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' קנ"ט, שו"ת יבי"א שם) אם המזוזות של הראשון יקרות ומהודרות, מותר להסירן ולהניח במקומון מזוזות כשרות. ואין לחוש לסכנה שהרי קובע מזוזות מהודרות במקום דירתו (לבושי מרדכי תליתאה יו"ד סי' מ"ב). ומעיקר הדין אין לאסור אלא משום לא פלוג וקי"ל שבלא פלוג אין מחמירים (תשובות והנהגות ח"א סי' תרנ"ד). לכן בנידון דידן, שנוטלה על דעת לקבוע במקומו וגם קובע מזוזה במקום שעזב, נראה שלכל הדעות הדבר מותר בפרט שמדובר במזוזה יקרה במיוחד דהוי כאילו התנה שלוקחה כאשר עוזב. ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך,