יעקב בקבלת הברכה כששואל אותו יצחק מי הוא הוא עונה "אני עשו בכורך". והרי עשו כבר לא בכור כי יעקב קנה את הבכורה ממנו (וזו עוד שאלה כיצד ניתן לקנות בכורה שהיא תוצאה של הולדה?) ואם כן מן הסתם ידע יצחק על המעשה. ואם כן הצירוף עשו בכורך כבר לא נכון, עשו כבר לא הבכור. ולאור זאת, יכל יצחק לחשוד שיש כאן סתירה ודבר לא תקין ומדוע המשיך לברך ולא שאל וחקר עוד?

חוששני שיש כאן מכלול הנחות שגויות; אסתפק בציון מקצתן. א. יצחק - ככל הנראה - לא היה מודע ל"מכירת הבכורה"; ב. הפרשה כולה כוללת לא מעט אמירות שאינן מדוייקות, ולא בכדי עמלו פרשנים, וגם הוגים, להבהיר, ולהסביר, ולנמק. לדוגמה, בעניין שהעלית: עד שאתה שואל על "עשו בכורך", שאל על "אני", ועוד ועוד. ג. ההנחה שבתקופתם בכורה היא - רק - עניין של הולדה, גם היא אינה נכונה: ראה רמב"ן ועוד הרבה. ד. וכי בכלל ניתן "לקנות" בכורה? וכי יש משמעות לברכה למי שאינו ראוי לה? ועוד ועוד שאלות, שזה כבר אלפי שנים שנשברים עליהם קולמוסים, ובספרי מחבריהם נכון לעיין.