בס"ד שלום וברכה. ב"ה זכיתי ואני סופר סת"ם. ביקשו ממני אם אוכל לכתוב את המזמור "מזמור לתודה" על קלף מתחילתו ועד סופו, ככל הנראה רצונם למסגר ולתלות בבית. התלבטתי ב3 עניינים: א. האם בכלל מותר לכתוב מה שאינו חיוב [כמזוזה, מגילות, ס"ת ותפילין] על קלף ובקולמוס? ב. גם אם מותר, האם יש לקדש את שמות ה שבמזמור לתודה? [ההנחה הפשוטה שלי שירצו שייכתב הכל, השאלה האם מותר לקדש?] ג. על איזה קלף מותר לכותבו? יש לי יריעת קלף של מגילת אסתר שהתחלתי לכתוב בה אך מריבוי חורים וכדו הפסקתי לכתוב בה. האם מותר לכתוב עליה? אם לא, על מה כן? תודה רבה!

שלום וברכה, באמת זכות גדולה להיות סופר סת"ם! עדיף שלא לכתוב, אך המיקל יש לו על מה לסמוך, בפרט אם הם באמת מתכוונים לקרוא מהקלף, ולא רק רוצים אותו כסגולה בבית. אם אתה כותב את המזמור אתה יכול להשתמש בקלף של מגילת אסתר שיש בה חורים, או על כל דבר שתרצה. מקורות והרחבה: יש בכך בעיה משום שאסור לכתוב פסוקים של תורה שאינו ספר שלם (שו"ע יו"ד רפג ב, מ"ב תרלח כד). אך יש שהקלו לכתוב פסוקים על פרוכות של ארון הקודש או על קלף ששומר בכבוד, שאין חשש שיגיעו הפסוקים לידי ביזיון (ראה ש"ך רפד ו, ביכורי יעקב תרלח יח, פסקי תשובות תרלח ח, ודייק החבל נחלתו ז לד שכך דעת האגרות משה שלא חשש בהזמנות של חתונה לכתיבת פסוקים אלא חשש שיגיעו לידי ביזיון). ויש יותר מקום להקל בכך אם הם אכן מתכוונים לקרוא את פרשת התודה מתוך הקלף הנ"ל (ראה ט"ז רפג א והזכיר גם את דברי הבית יוסף בדעת הרי"ף אף שבשולחן ערוך החמיר שלא לכתוב אף לצורך לימודי, ערוך השולחן רפג יג). אך עיין ביביע אומר (ח"ט יו"ד כג) שהחמיר לכתחילה גם באופן הזה על פי השולחן ערוך, וסיים "ועכ"פ נראה דלכתחלה אין ראוי לכתוב פיטום הקטורת בפני עצמה, רק בדיעבד מותר לקרוא בה". בנידון שלנו יש צד נוסף להקל, משום שמדובר בפסוקים של נביא ולא של תורה, ויש שפקפקו אם יש בנביאים איסור כתיבת פסוקים (ראה תשובה מאהבה ח"א סז, ערוך השולחן רפג יג).