שלום כבוד הרב, אני רוצה לעשות את תיקון ליל השבועות בצורה המודייקת ביותר ועברתי על שני נוסחים וראיתי שיש הבדלים רבים בין הנוסחאות ואשמח לדעת מה הנוסח המדוייק ביותר על פי רבותנו הקדושים אשר תקנו את תיקון ליל שבועות על דרך הסוד (כפי הידוע לי כל התיקון הזה תוקן בדרך זו). ברשותי נוסח חב"ד ונוסח ספרדי "עבודה שבלב" מסידור שקניתי לחג שבועות בהוצאת היכלות. הנה מספר הבדלים לדוגמא: חומש: בחומש חב"ד מאריכים בהרבה מקומות (אם בתחילת הפרשה או אם בסוף הפרשה כאשר בספרדי קצרו) לדוגמא: פרשת נח חבד: בחלקו הראשון של הפרשה יש לקרוא מפסוק כט, אך בסידור רשום רשום מפסוק ל לך לך: סוף הפרשה- על פי חבד: מפסוק כד, בסידור מפסוק כה בשלח: יש הבדל משמעותי ביותר בחלק הראשון בחב"ד רשום שיש לקרוא מתחילת הפרשה מפרק י"ג פסוק י"ז עד פרק טו פסוק כ"ו כולל ולעומת זאת בסידור רשום רק מפרק י"ג פסוק י"ז עד פסוק י"ט וירא: חבד חמש פסוקים ראשונים א-ה, סידור א-ג וישלח: בסיום: חבד: פק לז פסוקים מ-מג בסידור מא-מג וישב: חלק שני - פרק מ כ-כג, סידור כא-כג מקץ: חבד א-ד ובסיום פרק מד י"ד עד יז סידור בתחליה א-ג, בסיום מ:ד טו עד י"ז ויחי: חב"ד כג עד כו, בסידור מ-כ"ד עד כו שמות: חב"ד מפסוק א עד ו בסידור מפסוק כח עד א-ג וארא: א-ה לעומת א-ג *יש עוד הבדלים בפרשות הבאות. נביאים - אין הבדלים כתובים - תהילים: חבד אומרים את הפרקים א יט סח סיט קנ אבל בסידור רק את הפרקים א וק"נ בחבד יש לקרוא דברי הימים לפני עזרא ונחמיה, בסידור הפוך. בחבד יש משניות בספרדי אין ואף רשום: " אין אומרים משניות בליל שבועות ורוב המקומות נזהרים שלא לאומרם וכולם סומכם על מה שכתב הרה"ג החיד"א זלה"ה) בחבד יש ספר יצירה, זוהר אמור לאחר מכן ולפני תרי"ג מצוות, בספרדי זה בכלל לא נמצא. לאחר תרי"ג מצוות, בנוסח חב"ד יש אדרא רבא לשבועות (זוהר פרשת נשא), בסידור מדרש רבא- פרשת יתרו במקום. בסוף התיקון, חב"ד הדגישו את חשיבות לסיים עם מקווה יחד עם כוונות הארי ובסידור לא מוזכר כלל. אם יש נוסח אחר שאתה ממליץ עליו אשמח לשמוע, תודה רבה, ושבוע טוב!

שלום רב לשואל היקר. שני הסדרים אהובים ונחמדים ומיוסדים ע"פ הזוהר הקדוש (הקדמה דף ח.). אכן הנוסח היותר נפוץ והמקובל כפי שמופיע בתיקונים ע"פ האריז"ל והרש"ש הוא ללא כל התוספות אלא לומר ג' פסוקים ראשונים וג"פ אחרונים של כל פשרה מתורה וכן בנביאים וכן בכתובים, מלבד פרשיות בודדות שקוראים בשלימות כמו מעמד הר-סיני ומגילת רות כיון שזהו חג מתן תורתנו הקדושה. לגבי משניות אכן נחלקו המקובלים, לדעת השל"ה הקדוש יש לומר אחרי התנ"ך משנה ראשנה ואחרונה מכל מסכת ושכן נהג מרן הב"י ובזכות המשנה זכה לגילוי שכינה, אולם מרן החיד"א, הבא"ח וכה"ח כתבו שהתיקון אינו במשנה אלא במקרא וסתרי תורה. התיקון שמופיע בחלק ממחזורי אשכנז הוא לפי השל"ה, ובקרב בני ספרד התיקון כפי שכתב החיד"א. למעשה לכל נוסח יש מקור משלו. במקום שאין מנהג לתיקון מסויים ויש התלבטות, נראה שיש לנהוג כפי הנוסח המקובל בקרב בני ספרד שהוא בעיקרו ג"פ ראשונים ואחרונים מהתנ"ך מלבד פרשיות מסוימות מענייני דיומא כאמור. אח"כ תרי"ג ומדרשים על מתן תורה. ואח"כ בפנימיות התורה, ונהגו כפי שנהג החיד"א לקרוא אידרא רבה ברוב עם ואם אין באפשרות ניתן לחלק את הלימוד. ברכת חג שבועות מאיר ושמח,