ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סעודת החג יכולה להיות אחר הצהרים? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג סיון תשע"ח

סעודת החג יכולה להיות אחר הצהרים?


הרב מיכאל יומטוביאן

שאלה:
בחג השבועות בבוקר אנו עושים קידוש ואוכלים מיני מזונות, ואת הסעודה על הלחם קובעים רק אחר הצהרים.
האם זה בסדר, או שחשוב לקבוע את הסעודה עצמה בבוקר לפני חצות היום?

תשובה:
החובה ביום טוב היא לקבוע שתי סעודות, אחת בליל החג ואחת ביום. (סימן תקכט מ"ב ס"ק יג). הסעודה ביום, זמנה כל היום
לכן אפשר לסעוד גם אחר הצהרים. אך מכיון שאסור להתענות ביום טוב צריך להקפיד לעשות קידוש ולאכול עד חצות היום כדי לא להיות בתענית (סימן רפח מ"ב ס"ק א).

הרחבה:
זמני הסעודות בשבת-
בשבת חובה לאכול שלוש סעודות, אחת בלילה ושתיים ביום.
נחלקו הראשונים (מובא בב"י בסימן רצא, ובמגיד משנה על הרמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה ט) האם לסעודה שניה ושלישית יש זמן מיוחד ביום, כלומר האם סעודה שניה צריכה להיות דוקא לפני חצות היום וסעודה שלישית דוקא לאחר חצות, או שמא אין זה משנה והעיקר שיסעוד שתי סעודות ביום, הראשונה תהיה סעודה שניה של שבת והשניה תחשב לסעודה שלישית.
לגבי סעודה שלישית פסק השו"ע במפורש (רצא ב, תמד א) שזמנה דוקא מחצות היום ואילך ואם אכל לפני זמן לא קיים מצוות סעודה שלישית.
לגבי סעודה שניה, השו"ע לא כתב מפורש שצריך לעשותה לפני חצות אך הכותרת של סימן רפט' היא סדר סעודת שחרית של שבת, ומסתבר שזו דעתו של השו"ע לחייב שסעודה שניה תהיה דוקא לפני חצות, שהרי זו דעת הראשונים שפסק כמותם לגבי סעודה שלישית. גם בכף החיים (סימן רצא ס"ק ב) פסק שכל סעודה צריכה להיות בזמנה, וסעודה שניה זמנה בבוקר ולא בצהרים.

אמנם דעת הפמ"ג והמ"ב לא כך כדלהלן:
נפסק בשו"ע בסימן רפח סעיף א' שאסור להתענות בשבת עד חצות היום, כלומר אסור להיות בצום עד חצות, וכתב המ"ב (א) שאם טעם משהו לפני חצות, יכול להתאחר עם הסעודה לאחר חצות היום. כלומר המ"ב פוסק שאפשר לאכול סעודה שניה לאחר חצות ורק צריך להקפיד לא להיות בצום עד חצות.
יתכן לומר שהמ"ב סובר שזו גם דעת השו"ע שהרי בסימן רצא' לא כתב לחלוק על פסק השו"ע האומר שאם אכל סעודה שלישית לפני חצות לא יצא ידי חובה, ואילו לגבי סעודה שניה כתב המ"ב שאין הכרח לאוכלה לפני חצות והשו"ע לא כתב דבר מפורש בענין זה.
אמנם בשו"ת אור לציון(חלק ב בהערות על פרק כא) כתב שדברי המ"ב הם בניגוד לדעת השו"ע שפסק כראשונים הסוברים שלכל אחת מהסעודות יש זמן מיוחד בשבילה, לדעת האור לציון לפי השו"ע אין לאכול סעודה שניה לאחר חצות.

העולה מכל האמור-
נחלקו הראשונים האם זמן סעודה שניה דוקא בבוקר וסעודה שלישית דוקא לאחר חצות, או שהזמן לא חשוב אלא המספר הסידורי של הסעודות.
לגבי סעודה שלישית נפסק לאוכלה דוקא אחר חצות, (ראה בסימן תמד מ"ב ס"ק ח' מתי יש מקום לנהוג כמו הראשונים המקילים לאכול סעודה שלישית בבוקר).
לגבי סעודה שניה, דעת המ"ב להקל לאוכלה אחר חצות, אך נראה שהשו"ע לא סובר כך וכן דעת הכף החיים.

זמני הסעודות ביום טוב
החובה ביום טוב היא לקבוע שתי סעודות אחת בליל החג ואחת ביום. (סימן תקכט מ"ב ס"ק יג). הסעודה ביום, זמנה כל היום
לכן אפשר לסעוד גם אחר הצהרים. אך מכיון שאסור להתענות ביום טוב צריך להקפיד לעשות קידוש ולאכול עד חצות היום כדי לא להיות בתענית (סימן רפח מ"ב ס"ק א).
לא מצאנו חיוב לקבוע את סעודת היום טוב דוקא בבוקר, (בשו"ת אור לציון, חלק ב בהערות על פרק כא כתב שנראה לדמות סעודת יום טוב לשבת, ולכתחילה חייבים לאוכלה לפני חצות, אך לא הבנתי מנין לו לומר כך?). ואדרבה, מצאנו אחרונים הכותבים בפירוש שהמנהג היה לטעום משהו לפני חצות אך לסעוד את סעודת החג לאחר חצות (ראה בספר המפתח על הרמב"ם הלכות יום טוב פרק ו הלכה יט').
לכן, המנהג שנוהגים רבים מישראל, בשבועות ובשמחת תורה, לעשות קידוש לפני חצות ולקבוע את סעודת החג לאחר חצות, זהו מנהג נכון ואפשר לנהוג אותו לכתחילה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il