בחג השבועות בבוקר אנו עושים קידוש ואוכלים מיני מזונות, ואת הסעודה על הלחם קובעים רק אחר הצהרים. האם זה בסדר, או שחשוב לקבוע את הסעודה עצמה בבוקר לפני חצות היום?

תשובה: החובה ביום טוב היא לקבוע שתי סעודות, אחת בליל החג ואחת ביום. (סימן תקכט מ"ב ס"ק יג). הסעודה ביום, זמנה כל היום לכן אפשר לסעוד גם אחר הצהרים. אך מכיון שאסור להתענות ביום טוב צריך להקפיד לעשות קידוש ולאכול עד חצות היום כדי לא להיות בתענית (סימן רפח מ"ב ס"ק א). הרחבה: בשבת חובה לאכול שלוש סעודות, אחת בלילה ושתיים ביום. נחלקו הראשונים (מובא בב"י בסימן רצא, ובמגיד משנה על הרמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה ט) אם סעודה שלישית צריכה להיות דוקא בזמן שאפשר להתפלל מנחה או שאפשר לאכול סעודה שלישית גם קודם זמן זה. השו"ע פסק במפורש (רצא ב, תמד א) שזמנה דוקא מזמן מנחה ואילך ואם אכל לפני זמן זה, לא קיים מצוות סעודה שלישית. לגבי סעודה שניה, השו"ע לא כתב מפורש מה זמנה, אמנם לכתחילה ראוי לחוש לפוסקים הסוברים שצריך לעשותה לפני חצות,( כך סובר עה"ש סימן רפח סעיף ב, וכן דעת הב"ח הובאה במשנה ברורה סימן שלד ס"ק ב, וראה עוד בפסק"ת הערה 6). אך למעשה אפשר לאוכלה גם לאחר חצות כמובא במשנה ברורה רפח סק א, רק צריך להקפיד שלא להיות בצום עד חצות היום. לגבי יום טוב, לא מצאנו חיוב לקבוע את סעודת היום טוב דוקא בבוקר, אמנם בשו"ת אור לציון, (חלק ב בהערות על פרק כא) כתב שנראה לדמות סעודת יום טוב לשבת, ולכתחילה חייבים לאוכלה לפני חצות, אך לעומתו מצאנו אחרונים הכותבים בפירוש שהמנהג היה לטעום משהו לפני חצות ולסעוד את סעודת החג לאחר חצות (ראה בספר המפתח על הרמב"ם הלכות יום טוב פרק ו הלכה יט'). לכן, המנהג שנוהגים רבים מישראל, בשבועות ובשמחת תורה, לעשות קידוש לפני חצות ולקבוע את סעודת החג לאחר חצות, זהו מנהג נכון ואפשר לנהוג אותו לכתחילה.