ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים שבועות

דמותו של דוד המלך - לחג השבועות

הרב יצחק בן יוסףכ"ה אייר תשע"ט
181
שאלה
לדמותו של דוד המלך כתלמיד חכם וקובע תקנות
תשובה
דמותו של דוד המלך כתלמיד חכם הקדמה דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות בהיותו בן שבעים, שמו של דוד המלך מוזכר פעמים רבים, יותר מכל דמות תנכי"ת אחרת! דוד המלך מוזכר בתנ"ך 1023 פעמים, לעומת משה המוזכר 730 פעמים, לעומת שאול המלך המוזכר 407 פעמים, ולעומת שלמה המלך המוזכר 293 פעמים. וכן מוזכר רבות גבורתו של דוד כלוחם וכמצביא, אך פחות מתואר כאישיות תורנית בכירה, כתלמיד חכם המעמיק בתורה וקובע תקנות מעשיות עד לימינו, ניגע בדברים על קצה המזלג בלבד. פסיקות הלכה של דוד המלך א. דיני נפשות מתחילים מן הצד הדיינים היושבים בבית הדין צריכים לחוות את דעתם האישית על מנת שיצא דין מבורר ודוד המלך קבע שתחילה יאמרו דעתם הדיינים הצעירים, על מנת שיאמרו את דעתם האישית. 'ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו, ויחגרו איש את חרבו, ויחגור גם דוד את חרבו'. הפסוק מובא כדרשה שכל אחד חגר את חרבו ורק לאחר מכן דוד חגר את חרבו. שהוא מסמל את היותו הבכיר מביניהם. ונסמך על הפסוק: מהאירוע עם נבל הכרמלי אשר סרב לתת מזון לדוד ואנשיו ונידון כמורד במלכות. ב. דוד המלך עוסק בטהרת המשפחה "לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני"... כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליה כדי לטהר אישה לבעלה. ולא עוד: אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי, ואומר לו: מפיבושת רבי! יפה דנתי, יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טימאתי? ולא בושתי. רואים כאן את ידיעותיו ועיסוקו בתחום של תלמידי חכמים מובהקים, ושל ענווה גדולה שלא נמנע מלהתייעץ אף שהיה בשל לפסוק עצמאית. (וכן רואים זאת: בדין הנער העמלקי שאמר שהרג את שאול (שמואל ב,א, בדין כבשת הרש שמואל ב,יב, ובדין האישה התקועית שמואל ב, יד.) תקנות לדורות א. חלוקת השלל שווה בשווה ללוחמים ולתומכי הלחימה דוד שב למחנה בצִקְלַג ורואה שהמחנה שרוף ובני המשפחות והרכוש נלקחו על ידי עמלקים במרדף עם שש מאות אנשיו ארבע מאות עוברים את נחל הבשור, ומגיעים למחנה האויב ולוקחים את נשותיהם וילדיהם ורכוש שלהם ועוד שלל. העוברים את נחל הבשור אמרו לאלו שלא הצליחו לעבור ולא השתתפו בפועל בלחימה "וַיַּעַן כָּל אִישׁ רָע וּבְלִיַּעַל מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ עִם דָּוִד וַיֹּאמְרוּ: יַעַן אֲשֶׁר לֹא הָלְכוּ עִמִּי לֹא נִתֵּן לָהֶם מֵהַשָּׁלָל אֲשֶׁר הִצַּלְנוּ כִּי אִם אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו: וַיֹּאמֶר דָּוִד: לֹא תַעֲשׂוּ כֵן אֶחָי, אֵת אֲשֶׁר נָתַן ה' לָנוּ וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ, וַיִּתֵּן אֶת הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ בְּיָדֵנוּ: וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ: דוד המלך התקין זאת לדורות שחלוקת השלל תהיה ללוחמים ולתומכי הלחימה כאחד. חז"ל נתנו לכך הסברים רבים נביא שניים מהם: 1. על מנת ליצור שותפות ביחידה בין הלוחמים לבין תומכי הלחימה צריך לחלק את השלל בצורה אחידה. 2. הסבר רוחני יותר – המלחמה נעשית על ידי הקב"ה, והלוחמים ותומכי הלחימה כל אחד מסייע להצלחת המלחמה שנעשית בפועל על ידי ה' שנאמר: "ה' איש מלחמה" ב. מלחמות בית דוד – גט כריתות נאמר במסכת שבת: "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו." כפי שנקרא גט על תנאי ,אם לא יחזור מהמלחמה ויאבדו עקבותיו, על מנת למנוע עגונות. רעיון זה הומלץ על ידי רבנים רבים וביניהם הרב הרצוג זצ"ל שחיילים היוצאים להילחם נגד הנאצים בצבאות בנות - הברית יכתבו גט כריתות לנשותיהם. הייתה לכך היענות מזערית. הרב שלמה גורן זצ"ל רצה לחדש תקנה זו בקום המדינה שחיילי צה"ל יכתבו גט כפי שהיה בצבאו של דוד המלך, אך הייתה לכך התנגדות משום דמורליזציה והרעיון ירד. ג. איסור ייחוד לאחר מעשה אמנון בתמר קבע דוד את איסור יחוד לא רק אישה נשואה, שאיסור יחוד מהתורה, אלא אף על פנויה. אחד התקנות אשר מגנות מהטרדות מיניות או אי הבנות בתחום בינו לבינה. ד. ביטול גיורי הגבעונים הגבעונים התגיירו בעורמה בימי יהושוע והוא קבע שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים למקדש, ולכן אסורים להתחתן עם ישראל בזמן שיש בית מקדש והם נקראים נתינים. ודוד תיקן שלא יבואו בקהל אף שאין בית מקדש, מפני אכזריותם שראה בהם שדרשו להרוג שבעה מצאצאיו של שאול מלך ישראל ולא ריחמו עליהם. ה. ברכת בונה ירושלים בברכת המזון כמובא בגמרא: משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תיקן על הבית הגדול והקדוש, הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר. ו. מאה ברכות בכל יום דוד המלך עליו השלום תקן מאה ברכות כי בכל יום היו מתים מאה נפשות מישראל ולא היו יודעין על מה היו מתים? עד שחקר והבין ברוח הקודש ותקן להם לישראל לומר מאה ברכות בכל יום.
עוד בנושא שבועות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il