שלום אני בעלת תשובה וזמן רב חיפשתי מדרשה שתתאים לי מכל הבחינות, הרבה זמן שהתלבטתי אם ללכת על מקום עם לינה או רק אקסטרני. היה מקום שמצא חן בעיניי אך הוא עם לינה מה שהיה כנראה מתנגש לי עם העבודה (הרחוקה) ולבסוף בחרתי במקום אחר גם מבחינת נוחות, למרות שנשארתי בביתי - בצורה אקסטרנית. ולאחר מכן שררה עליי המחשבה שאולי חס ושלום אכזבתי את הקב"ה שיכולתי לוותר על הכול ולנשום דת מהבוקר עד הערב (אבל זה היה לקחת סיכון)ובמקום זה בחרתי רק באקסטרני. כנראה שהמחשבה שלי מוטעית נכון ? כי אבא שבשמיים גאה ואוהב את כל ילדיו לא ? האם עשיתי טעות בדרכי בה בחרתי (מבחינת מדרשה)? תודה.

שלום לך, יקרה, קראתי את דברייך, וניכרת בהם רגישות גדולה ונפש תרה, שרוצה לעשות את רצון השם באופן המלא ביותר. זוהי תכונה נפלאה וראויה להערכה עצומה. עצם ההתלבטות, החיפוש אחר המקום המתאים והרצון להתעלות מבחינה רוחנית, הם כולם ביטויים של אהבת השם והשתוקקות לדבקות בו. האם אכזבת את הקב"ה? ודאי ובוודאי שלא! אבא שבשמיים גאה ואוהב את כל ילדיו, ובמיוחד את אלו שמתאמצים ורוצים להתקרב אליו. המחשבה ש"אכזבת" את הקב"ה היא מחשבה שגויה מיסודה, ועלייך לסלקה מליבך. הקב"ה רוצה ביכולתך ובשמחתך. הוא רוצה שנעבוד אותו מתוך בחירה חופשית, מתוך שמחה ומתוך הכרה ביכולות ובמגבלות שלנו. בחירתך במדרשה אקסטרנית אינה מעידה על חוסר מסירות, אלא על תבונה ואחריות. חשבי לרגע: האם היית רוצה שאדם ייקח על עצמו עול שהוא אינו יכול לעמוד בו, יקרוס תחתיו ויגיע לידי ייאוש ותסכול? ודאי שלא. גם הקב"ה רוצה שתעבדי אותו מתוך מקום של חיבור אמיתי, יציבות ושמחה. יציבות רוחנית היא הבסיס היסוד בעבודת השם הוא יציבות והתמדה. הדרך הרוחנית היא מרתון, לא ספרינט. לכן, לקיחת סיכון גדול שעלול להביא לקריסה, להתמוטטות כלכלית, או לקושי רגשי עצום, אינה הדרך הנכונה. ה"ויתור על הכל" יכול להישמע אידיאלי, אך במבחן המציאות הוא לא תמיד בר קיימא. בחרת בדרך שמאפשרת לך לשלב את חייך הקיימים – עבודה, פרנסה, ועצמאות – יחד עם לימוד התורה והצמיחה הרוחנית. זוהי דרך המלך שחכמינו לימדו אותנו, של "תורה עם דרך ארץ", ושילוב של רוחניות עם חיי מעשה. הקב"ה שמח בכל צעד שאת עושה לעבר הקדושה, גם אם הוא נראה לך קטן. גם אם את לומדת שעה אחת ביום, או שעתיים, זוהי קדושה עצומה. העיקר הוא הרצון, הכוונה, וההתמדה. האם עשית טעות בדרכך? לא, לא עשית טעות! נהגת בחוכמה ובשיקול דעת. בחרת במקום שמתאים לך מכל הבחינות, כולל נוחות ויכולת לשלב עם חייך. זהו שיקול חשוב ביותר. מדרשה אמורה להיות מקום שבו את פורחת וצומחת, לא מקום שבו את נלחמת על קיומך הפיזי או הנפשי. בחירה במדרשה שאינה מתאימה ללוח הזמנים שלך או לדרישות חייך, הייתה עלולה להביא אותך לתסכול, תשישות, ואולי אף לנסיגה רוחנית. בכך שבחרת במקום אקסטרני, יצרת לעצמך מסלול בר קיימא, שמאפשר לך להתמיד בלימוד ולהתחבר לדרך התורה באופן יציב ומתמשך. לסיכום הסירי מליבך את כל המחשבות המוטעות הללו. הקב"ה אוהב אותך מאוד על כל ההשתדלות והרצון שלך. המשיכי בדרכך זו בביטחון ובשמחה, דעי שאת עושה את הדבר הנכון, וכל צעד שאת עושה מתוך רצון אמיתי להתקרב אליו, הוא צעד חשוב ומשמעותי מאוד עבורו יתברך. את בדרך טובה, ועלייך להיות גאה בעצמך. בברכה רבה ובהערכה, הרב יצחק גרינבלט.