שלום וברכה לכבוד הרבנים, לאחרונה למדתי את הסוגיה של שיעור כזית, ורציתי לשאול למה לא אומרים שכזית זה כפשוטו? כלומר כ-7-12 סמ"ק, שהרי יש ראיות רבות לכך שכזית הוא לא חצי או שליש ביצה, מכות טז: "אמר רבא בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה ו ה משום בריה ואחד משום כזית נבילה רבא אר יוחנן אפילו שנים והוא רב יוסף אמר אפילו אחד והוא ולא פליגי הא ברברבי והא בזוטרי" -ברור כי עשרה נמלים כלל אינם מתקרבים לכחצי או שליש ביצה ביצה טז: "אמר רב יצחק בריה דרב יהודה שמנונית שעל גבי הסכין גוררו וסומך עליו משום ערובי תבשילין והני מילי דאית בהו כזית". - לא כ"כ מסתבר לומר ששמנונית שעל הסכין תגיע לחצי או לשליש ביצה וכן כתבו הגאונים: "כמה שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית וכן זית גדול וזית קטן וזית בינוני. הרי אילו שיעורין ואיך יהי שיעור לשיעור. ואם תאמר במשקל לא פירשו רבותינו משקל ולא דיקדק הקב"ה עמנו במשקל וכל אחד ואחד בעשותו לפי דעתו הרי יצא ידי חובתו. ואין צריך ללמוד שיעור מאחר דתנן ר יהודה אומ מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים אמ ר יוסי מי מודיעני אי זו היא גדולה שבגדולות ואי זו היא קטנה שבקטנות אלא הכל לפי דעתו של רואה". וכן כתבו הראשונים: "חמש עשר ביצים שהן הרבה מששים זיתים" (רשב"א משמרת הבית ד א) "הגרוגרת - יש בו כמה זיתים", ומאחר ולדעתו גרוגרת היא שליש ביצה - א"כ בביצה יש זיתים רבים. (ריטב"א שבת ע"ו:) וכן כתב הנצי"ב מוולאזין: (מרומי שדה פסחים ל"ט.) במכתב לבנו: כמה מעכ"ה נ"י מחמיר בכזית מרור... וזה ברור דשיעור כזית המבואר בשו"ע הוא שיעור קטן מאד ולמה לנו להחמיר. וכתב היד יהודה (יו"ד מ"א ב): "ואני תמה במאד מאד מה ראה לבוא בפלפול על שיעור זית נמי הא בגמרא לא נמצא זולת כזית בכל מקום, ולא נתנו כלל השיעור על ביצים, והזיתים היו מצויים הרבה במקומם, והיה ידוע שיעור כזית כמה הוא ובזה כתבו שיעור לכל האיסורים והמצות, רק התוס׳ מדייקו… א"כ מוטב היה לו לחקור אצל אנשים הבאים מארץ הקדושה ומשאר מקומות אשר שכיחים שם זיתים והיה יודע היטב האיך לשער השיעור כזית" וגם לשיטת הרמב"ם שיעור כזית הוא מקסימום מעט פחות משליש ביצה, אך הרמב"ם לא אומר שהזית הוא שליש ביצה. וכול מי שלא כתב מהוא שיעור כזית אפשר לומר שהוא סובר שהכזית זה כפשוטו כך שלא היה צריך לבאר מהוא. אשמח לדעת מדוע להלכה אנו נוקטים היום את שיטת התוס שהוא קשה מאוד.

שלום וברכה, באמת נראה שלהלכה יש לנקוט שכזית הוא בגודל של זית של ימינו. אלא שגם בימינו יש כמה סוגי זיתים, בגדלים שונים. ומספק יש לברך ברכה אחרונה רק על גודל של כזית גדול של ימינו. שיעור זה קרוב לשיטת הרמב"ם שכזית הוא כשליש ביצה. (כך הכריעו החזון איש, הגרח"ק, וכן הגר"א וייס שליט"א). לפי זה נראה שיש לברך ברכה אחרונה על מאכל בגודל 16 סמ"ק. מקורות והרחבה: ראה כאן מה שכתבתי בגודל הכזית להלכה: https://www.yeshiva.org.il/ask/149331. אך חשוב להדגיש ששיטת התוספות שכמותו פסק השולחן ערוך אינה תמוהה. הרחיב בזה הג"ר שלמה הירש שליט"א בקונטרס 'שיעורי התורה'. וביאר שם (אות ט) שיש שתי אפשרויות להבין את שיטת התוספות שעל פיו פסק השולחן ערוך: א. משערים אחר הפירות שהיו בזמן חז"ל, והביצים שלנו הם באותו הגודל של הביצים שלהם, והזיתים שלנו קטנו ומשערים אחר גודל הזיתים שהיה בעבר, בזמן חז"ל. ב. מבחינה עקרונית יש לשער בפירות של כל דור. ומכל מקום הזיתים שהיו בעבר נכחדו מהעולם ואין לנו אותם ולכן לא משערים בזיתים שלנו הקטנים כמ"ש השיעורי תורה (שער ב אות ה). שאר ההוכחות שלך אינן מוכרחות. אגב, הזכרת את דעת הנצי"ב, במכתבו לבנו. שים לב שהוא דיבר על גודל הכזית לדעת השולחן ערוך. הרי שהוא סבר שיש לשער בכחצי ביצה כדעת התוספות והשולחן ערוך, (ראה בשו"ת מנחת אשר ח"ג סי' יב אות ו). למעשה כאמור, העיקר לשער לפי גודל של זית גדול של ימינו.