היי רציתי לשאול האם מותר לצייר זמר שאני אוהבת את השירים שלו ומעריכה אותו? לא כדי לתלות על הקיר או משהו סתם כי אני אוהבת לצייר וכי אני אוהבת את המוזיקה שלו

שלום וברכה, אם הזמר אדם בסדר אין בכך בעיה. אם הזמר רשע אין לצייר אותו כי אין להסתכל בפני אדם רשע. ואף שבתמונה הדין קל יותר, מכל מקום זה לא ראוי, ובמיוחד התבוננות יתרה כזאת (עי' להורות נתן ח"י כד). אך אני הקטן היייתי ממליץ לך לנצל את הכשרון החשוב שלך בציור לצייר דברים שתורמים לעם ישראל ולעולם. למשל ציורים של הנוף היפה של ארץ ישראל, איורים של צדיקים, שההסתכלות בהם מעוררת יראת שמים וכו. מקורות והרחבה: עי' בספר 'מלאכים כבני אדם' (עמ' 437) שמסר אחד האמנים: "כאמן - אמר לי הרב קוק - מוטלת עליך שליחות חשובה, לגלות את היופי החן והקדושה שבארצנו הקדושה לצייר מקומות הסטוריים אשר ראייתם תעורר לבבות לחיבת הארץ, תעורר געגועים להריה ולעמקיה וכו". בעניין החשיבות של הסתכלות בצדיקים עי ערוך השולחן (יו"ד רמו כג): "ראיית פני הרב עניין גדול הוא כדכתיב [ישעיה ל, כ] והיו עיניך רואות את מוריך" ע"ש עוד. ועי' ליקוטי מוהר"ן (תנינא עה): "הסתכלות פני הצדיקים הוא גם כן דבר גדול מאד...שההתסכלות בו לבד הוא מועיל לקדושה מאד וכו", ע"ש. תלמידו הגדול של הראי"ה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, ביקש מהרב קוק את תמונתו, בזמן שהרב קוק נתקע בחוץ לארץ בזמן מלחמת העולם הראשונה. וזה לשון הרב חרל"פ במכתב לראי"ה קוק: "אם נצטיירה תמונתו הקדושה נא לשולחני" (הד הרים עמוד פה). אין איסור מעיקר הדין לצייר פרצוף אדם מצד עשיית צורת אדם, מכיון שאינו גוף שלם אלא רק הפנים ועוד מכיון שאינו בולט. ואף שיש מי שהחמיר כך ההלכה לדעת השולחן ערוך וכך המנהג. כתב השו"ע (יו"ד קמא ז): "יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה, אבל צורת ראש או גוף בלא ראש, אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה". והוסיף הרמ"א: "וכן נוהגין". וכתב היביע אומר (ח"ג יו"ד סי' ח) בתשובה על עשיית בובות בצורת אדם: "והדבר ידוע דכל כה"ג שכותב מרן איזו הלכה בשם יש מי שאומר ולא הביא שום חולק, דעתו לפסוק כן לדינא. ומה גם לפ"מ שנתבאר לעיל דרוה"פ ס"ל להקל בזה לענין שהייה". ובשו"ת יביע אומר (ח"ד יו"ד סי' כב) בתשובה על דמות אדם בשטרות, הביא את דברי השאילת יעבץ שהחמיר: "אולם שו"ר בשו"ת שאלת יעב"ץ ח"א (סי' קע), במעשה שהיה בעת שנתקבל הגאון ר' אלעזר לאב"ד אמשטרדם שעמד אדם אחד והוציא מוניטין שלו בעולם, שהדפיס מטבע בדמות צורתו תבנית הראש עד החזה. וע"ז כ' לערער שזהו איסור גמור...", והביא את הדברי מלכיאל שהחמיר בצילום וז"ל: "ובעוה"ר בזה"ז נעשה כהיתר לצייר תמונת אדם ע"י פוטוגרפיא, וכל ישראל כשר ירחק מזה, ובפרט שע"פ המקובלים נמשך רוח הטומאה על הצורה וכו'. ע"ש". אך למעשה כתב היביע אומר להקל מעיקר הדין, וז"ל: "אך בנ"ד שאין הצורה בולטת בודאי שיש להקל בפשיטות, ולא דמי למטבע של מתכת שהצורה בולטת... ופוק חזי מאי עמא דבר להצטלם. ואין פוצה פה ומצפצף. וזה פשוט".