שולחן בלי מפה שאוכלים עליו באופן קבוע גם בשרי וגם חלבי האם זה מותר? ומה הדין אם אוכלים עם מגשים? אם אפשר גם מקורת בבקשה. תודה

שלום וברכה, אפשר לאכול מאכלי בשר אחרי מאכלי חלב או להיפך על שולחן אחד לאחר ניקוי היטב. וכן מותר להשתמש במפת פלסטיק לחלבי ואחר כך לבשרי ולהיפך לאחר ניקוי היטב. גם על מפת בד שאינה מתנקה היטב בלי כביסה מעיקר הדין ניתן להשתמש גם לחלבי ולבשרי אם לא אוכלים ישירות על השולחן אלא בצלחות וקערות. יש נוהגים להחמיר ולאכול על מפה נפרדת, או על מגבת לחלבי ובשרי, ולא מסתפקים בניקוי השולחן כדי לצאת מכל הספקות, ובמפת שמפת בד (שו"ע יו"ד פט ד, פתחי תשובה ח). הרחבה: כתב השולחן ערוך (שם): "מי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר, צריך לבער מעל השלחן שיורי פת שאכלו עם הגבינה. ואסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בה בשר". הטעם שצריך להחליף את המפה הוא משום הלכלוך הנדבק בה שקשה להוציא כמבואר בבית יוסף (שם): "שאסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בה בשר שאי אפשר שאין עליה כמה טיפי בשר ולא מחמת [מה] שנבלע בתוכה אני אומר שהבלוע אינו יוצא אלא ע"י דבר חם ואי משום הא היה אסור להניח עליו גבינה חמה אבל הצוננת לא אלא שאני אומר וכן אמת שלכלוכי בשר יש עליה שהרבה פעמים יש שנופלים עליה טיפי התבשיל". לפי זה יש להקל בשולחן שמתנקה היטב כמו בשולחן המצופה פורמייקה חלקה, או שעוונית או מפת ניילון (ראה ספר הכשרות פ"י הע' מח בשם הספר מטעמי השולחן). הפתחי תשובה (ס"ק ד) הביא בשם הרדב"ז שהצורך להחליף את המפה הוא כאשר אוכלים ישירות על השולחן, אך כאשר אוכלים על קערות יש להסתפק בניקוי והפיכת המפה אפילו לצאת ידי חומרת הרשב"א. וכן פסק כף החיים (פט סז). ואין לחשוש לבליעה מהקערות מעיקר הדין, שאין הבלוע הולכת מכלי אל כלי כמבואר במגן אברהם (סי' קעג). אך כתב הפרי מגדים שלכתחילה יש לחשוש, וכן כתב הדרכי תשובה (פט מט). וכתב הילקוט יוסף (קצוש"ע פט סה): "אם אוכלים באמצעות כלים ולא באופן ישיר על השלחן, אין הדבר מעכב ליתן מפה על השלחן, ואפשר לאכול על אותו שלחן מאכלי בשר, ובערב מאכלי חלב בלי מפה, [לאחר שינקו את השלחן משיירי המאכל]. ויש שנהגו להחמיר בכל אופן, לייחד מפה למאכלי בשר, ומפה למאכלי חלב, שחוששין שמא נשארו על המפה שיורי בשר, ואחר כך כשיעמיד שם לחם וגבינה ושאר מאכלי חלב, ידבקו זה בזה, ויאכל בשר וחלב בבת אחת. ואמנם מעיקר הדין אם אוכלים את הבשר ואת הגבינה בתוך צלחות, ולא על השלחן ממש, אין איסור לאכול על אותה מפה, ודי להסיר את הפתיתים. [או"ה ג' עמוד תנא]".