בשמיני עצרת שעבר עלינו לטובה, התאחרה התפילת שחרית כך שהיה ברור שלא תסתיים התפילה לפני חצות היום. רב בית כנסת הורה למתפללים לאכול סוכריות לפני תחילת מוסף בכדי להמנע מצום שעות וזאת למרות שלא עשינו קידוש, בטענה שלמרות שזה נגד דעת מר"ן כך נהוג בישיבות הקדושות. האם נהגנו נכון? אם לא מה היא הדרך הישרה?

אם רב ביהכנ"נ הורה אין לשומעי לקחו רשות לערער על פסקו. אך לגופו של עניין תורה היא ולימוד היא צריכה מן הראוי לברר על סמך איזה מקור הוא פסק כן ועל מה סמכו הישיבות? בישיבה בה אני למדתי נהגו לקדש בשמחת תורה באמצע ההקפות ורק אחרי הקידוש הרשינו לעצמנו לטעום.