שלום וברכה, יש לי כלי חרס עם מכסה לשמוש בתנור ולא היה בו שמוש הרבה שנים, האם יש צורך להכשיר לפסח? (לא ברור אם היה כלי של פסח או חמץ). כנ"ל לגבי ספק אם היה בשמוש בשרי או חלבי- האם אפשר לייעד אותו לחלבי או צריך להכשיר, ואם להכשיר אז באיזו דרך.

שלום רב, א. לעניין פסח: כלי חרס ששימש לחמץ אין לו הכשרה בהגעלה. אולם, כיוון שעברו שנים רבות ללא שימוש, ובצירוף הספק אם בכלל שימש לחמץ, יש מקום להקל ולהשתמש בו לאחר הגעלה שלוש פעמים ברותחין. ב. מבשרי לחלבי: כיוון שהכלי עמד ללא שימוש מעל שנה, מותר לשנות את ייעודו (אפילו למנהג אשכנז) מבשרי לחלבי. במקרה זה, הגעלה שלוש פעמים תועיל גם לשינוי הייעוד וגם לספק החמץ. מקורות: א. הנה מעיקר הדין, כלי חרס שבלע חמץ או טריפה אינו יוצא מידי דופנו לעולם. אולם, דנו הפוסקים במקרה שעבר זמן רב ללא שימוש (שנים רבות כפי שציינת). בשו"ת חכם צבי (סי' ע"ו) חידש שאחר שעברו שנים על הכלי, הטעם הבלוע בו נחשב "כעפרא דארעא" ובטל לגמרי. הוא אף השווה זאת להגעלה ברותחין וכתב שדין הכלי יותר "טוב" מדין כלי שאינו בן יומו ונותן רק טעם לפגם. עם זאת מצינו שהגרע"א (סי' מ"ג) הסתייג מכך ע"פ המבואר ברשב"א (סי' תקע"ה) שלא מצאנו מושג של "ישון" י"ב חודש אלא לגבי יין נסך בלבד, שהכשרו שונה משאר איסורים ולכן כתב "לבי נוקפי" להקל בזה למעשה, וגם השע"ת (סי' תנ"א) כתב להחמיר לכתחילה. אולם, הוא סיים שאם ניתן להגעיל את הכלי שלוש פעמים, וכן בכלים שאין דרך להשתמש בהם בדרגת חום גבוהה ("יד סולדת בו"), יש להקל. אף שרבים הסתייגו מהיתר זה, מכל מקום האגרות משה (יו"ד ח"ב סי' מ"ו) צירף את שיטת החכם צבי לבעלי תשובה כאשר מדובר בהפסד מרובה, בתנאי שמגעילים את הכלי שלוש פעמים. גם בשו"ת יביע אומר (ח"א יו"ד ו') פסק להקל בשעת הדחק בכלי חרס על ידי הגעלה ג' פעמים. למעשה: כיוון שמדובר בספק אם הכלי שימש לחמץ (ספק דרבנן בימינו לאחר הפסח) ועברו שנים רבות, ניתן להכשירו על ידי הגעלה שלוש פעמים ברותחין ולהשתמש בו לפסח. ב. ולגבי השאלה אם ניתן לשנות את ייעוד הכלי (מבשרי לחלבי), ראה מה שכתבו מרן החיד"א (מחז"ב סי' תק"ט ב'), והגר"ע יוסף (יבי"א ח"ג יו"ד ד'), לגבי מנהג בני ספרד שלכתחילה ניתן להפוך כלים שאינם בני יומן למין השני, אולם בני אשכנז נהגו שלא לעשות כן אא"כ במקרים מסויימים, וראה בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' רמ"א), שלאחר שנה שהכלי אינו בשימוש מותר לשנות לו יעוד מחלבי לבשרי. ועי' בס' הכשרות עמ' פ"ג שהביא ו' מקרים שניתן להכשיר ממין למשנהו אפ' לבני אשכנז, ובהערה ט"ו. ועי' בס' פתחי מגדים (עמ' רכ"ז) לגבי כלי פרוה שבישלו בו בטעות חלב או בשר, שניתן להכשירו אפ' כשהוא ב"י כדי להחזירו למעמדו. בברכה רבה,