אשה שהקפידה להדליק נרות שבת כמספר הילדים בבית גם כשמתארחת אצל אחרים, ורוצה להפסיק ולהדליק רק 2 כשמתארחת, מותר?

שלום וברכה, כאשר אשה אינה בביתה המנהג הוא שאינה מדליקה אלא שני נרות בלבד (שש"כ מג ג, ובהלכה ברורה רסג ו כתב שהנוהגות כן יש להן על מה שיסמוכו, ואפילו לכתחלה). אשה שכבר הקפידה להדליק מחוץ לביתה יותר משני נרות, וכעת רוצה להדליק רק שני נרות מחוץ לביתה - יכולה לשנות את מנהגה ובדרך כלל היא לא תצטרך התרת נדרים, משתי סיבות: א. אם היא הקפידה להדליק מחוץ לביתה הרבה נרות כי היא חשבה שאולי היא חייבת לנהוג כן כפי המספר שנוהגת להדליק בביתה, וכעת היא יודעת שלא חייבת בכך - ממילא היא יכולה לשנות ולהדליק מחוץ לביתה רק שני נרות, ואין כאן קבלת נדר כי היא לא ידעה שהיא לא צריכה להדליק יותר משני נרות (עי' אגרות משה יו"ד ח"א סי' מז: "אם החמיר משום שהיה סבור שאסור מדינא או אף רק שאסור מספק וחשב על המקילין שאולי טועין בדין או שאולי הם מזלזלין באיסורין אין עליו דין נדר מצד מנהגו וא"צ היתר"). ב. אם האשה ידעה שהיא יכולה לכתחילה להדליק שני נרות בלבד מחוץ לביתה, ובכל זאת הדליקה מחוץ לביתה כמספר הנרות שמדליקה בביתה, אזי אם היא עשתה כן שלש פעמים או פעם אחת על דעת לעשות כן תמיד צריכה התרה (מ"ב תקצז ו). אך אם האשה היתה בכל נדרי או שבעלה עשה עבורה התרת נדרים בערב ראש השנה - אין היא צריכה כעת התרת נדרים. ואם בעלה לא עשה עבורה התרת נדרים, והיא לא היתה בכל נדרי (וממילא לא מסרה מודעה על הנדרים שלה שלא יחולו) - היא יכולה לעשות כעת התרת נדרים, או לחלופין להדליק מחוץ לביתה כמספר הנרות שמדליקה בביתה עד ראש השנה או יום כיפור ואז התרת נדרים תבטל את מנהגה ותוכל להדליק מחוץ לביתה רק שני נרות. הרחבה: על כך שניתן לסמוך על התרת נדרים של ערב ראש השנה לעניין מנהג שנהגו שלש פעמים - כך מבואר בדעת תורה (יו""ד, ריא, ב), הליכות שלמה ראש השנה (א, ט), דרך אמונה מתנות עניים (פ"ז ציון הלכה ס"ק נז). וכך כתב המנחת אשר (שיעור' התרת נדרים בערב ראש השנה): "אך כבר כתבו גדולי הדור דלענין מנהג של מצוה שלא קיבל על עצמו בלשון נדר אפשר לסמוך על התרה דער"ה. כך כתוב בשלמת חיים להגרי"ח זוננפלד (ח"ב סמן ל"ח), כן העיד מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בשם החזון איש (אעלה בתמר יו"ד אות מ"ז). ובהגהות מרן הגרח"ק על ספר זה העיד כן בשם אביו הגדול בעל קהלות יעקב, ועיין עוד במנחת שלמה (ח"א סימן צ"א אות כ') ובדרך אמונה (מתנות עניים פ"ז צה"ל ס"ק נ"ז). וכבר קדם לכולם המהרש"ם (דעת תורה יו"ד סימן רי"א ס"ב). וכך נראה להורות למעשה". עכ"ל המנחת אשר. ואמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שאם אדם לא עשה התרת נדרים בערב ראש השנה ולא היה בכל נדרי, וממילא לא עשה מודעה לבטל את הנדרים שמכאן ולהבא, הוא יכול לבטל את הנדר של מנהג טוב שעשה בהתרת נדרים אחר כך, רק שאסור לו בינתיים לעבור על הנדר על דעת שאחר כך יבטל את הנדר בערב ראש השנה. הערת הג"ר שלמה הירש: "לגבי א, כמדומני שיש מחלוקת בזה, וא"כ לדעות שהיא צריכה להדליק גם מחוץ לבית כמנין הנרות, אין כאן נדר טעות, וממילא הוא ספק נדר טעות. ואולי כיון שכל נדר של מנהג הוא מדרבנן אפשר להקל בזה. לגבי התרת נדרים, לכאו' היא מועילה רק כל עוד לא עברו 3 שבתות מר"ה, שאז קיבלה שוב על עצמה. והמודעה של בעלה אינה מועילה בשבילה. אם היתה בכל נדרי ועשתה מודעה הדבר מועיל להבא, אבל לדעתי הרבה נשים אינן יודעות שזה מודעה ולכן אינו מועיל".