תפילת ערבית - "פותח שערים"

בתפילת ערבית אומרים "פותח שערים " . 1. מה הכוונה? 2. אילו שערים מדובר? 3. אם פותח שערים אז למה בערבית ולא בשחרית?

הגמרא בירושלמי (ראש השנה פרק שני הלכה ד) מביאה שיש שלוש מאות שישים וחמש חלונות ברקיע מהם מאה שמונים ושתים במזרח ומאה שמונים ושתים במערב. פירוש הדברים הוא, שיש מאה שמונים ושתים מקומות מהם יוצאת השמש בבוקר וכנגדם מאה שמונים ושתים מקומות בהם היא שוקעת בערב וכל יום יוצאת השמש במקום אחר ושוקעת במקום אחר מהיום שעבר ולכן אורך היום מתארך או מתקצר לפי עונות השנה. במילים פותח שערים אנחנו מתכוונים לחלונות אלו. שערים אלו נפתחים גם בבוקר וגם בלילה אבל יש הבדל ביניהם. אצל מלך בשר ודם נפתחים השערים בבוקר לכל העם ומביאים אליו כל דין ומשפט אבל בלילה השערים נפתחים רק לקרובים ביותר שאיתם המלך מתבודד. כך להבדיל במלכות שמים, ולכן אנחנו מזכירים את עניין השערים דווקא בערב שאז הם נפתחים לעם ישראל אוהביו של הקב"ה. (אוצרות מפרשי התפילה חלק ג עמוד 1226) בשבת בבוקר אנחנו גם מזכירים את פתיחת השערים, "הפותח בכל יום דלתות שערי חמה". ועל פי מה שהבאנו אפשר להסביר ששבת הוא יום מיוחד לעם ישראל (גוי ששבת חייב מיתה) ולכן אנחנו מזכירים גם בשחרית את פתיחת השערים. חשוב לציין שנוסח התפילה ניתקן על ידי אנשי כנסת הגדולה והם ידעו לכוון בדיוק מהו הנוסח הנכון והפירוש כאן הוא על פי הסבר אחד לדברים.