אני מרגיש בדידות. אינני מרגיש את ה’. בנוסף גם החֶברה לא מאירה לי פנים, אני מרגיש אבוד. אני טובע בים הספקות וכבר שנים שאני נמצא בחטא הברית, אינני אדם פתוח או אחד שנוהג לצאת\לבלות וכו’, על כן אין טעם להציע ללכת לסמינר או משהו אחר, בנוסף עוד שנה בעז’’ה אני אסיים את ביה’’ס ושוב עולה השאלה לאן ללכת להסדר או למשהו אחר (אין ישיבה גבוהה בעירי והורי לא יסכימו לי ללכת לעיר אחרת לישיבה) מה אעשה?

אם אתה לא תעזור לעצמך אף אחד לא יעוזר לך. אתה כבר אדם בוגר שלא יכול להישאר תחת הסינר של אימא ואבא. אתה צריך להעיז ליצור קשר עם מישהו בבית מוריה ב'באר שבע' והם יעזרו לך. אתה חייב בשנה הבאה לעזור את הבית וללמוד דווקא בישיבה שלא ליד בית הוריך. אם תעזוב את בית הוריך ותעבור לישיבה שלא בבית הוריך רוב הבעיות יפטרו בעז"ה. בהצלחה.