הורי הם לא רק חילונים, אלא גם אנשים המזלזלים בכל מה שקשור לתורה ואמונה יהודית. מעבר לזאת, ברמה האישית, יחסי עם אמי הם קשים ומרים מאד מאז ילדותי. אני משתדלת בכל מאודי לשמור על ארשת פנים של כבוד כלפיה אך עצם נוכחותה במחיצתי מכבידה עלי אפילו את הנשימה. עם אבי אני מסתדרת, איכשהו ביחסים סבירים ואף באמת מוקירה לו תודה אמיתית על הטוב שהוא גומל עמי. לגבי אמי, לעומת זאת, קשה לי מאד בתוך לבי שלא לחוס כעס ובוז מוחלט כלפיה. היא אשה רעה ולא חכמה ויורדת לחיי ואני ממש סובלת ממנה. הגיעו דברים עד כדי שלפעמים אני מייחלת למותה מפני שאני לא יכולה לסבול אפילו את המראה הדוחה שלה. אני יודעת שאני עוברת עבירה ואני יודעת שאסור לי לכעוס אבל זה כל-כך חזק הרגש השלילי הזה ואני לא רוצה שה’ יעניש אותי כי אני כל החיים סובלת ממנה דברים איומים ונוראים וגם כשביטאתי את כעסי כלפיה זה היה בצורה מעודנת. מה לעשות?

במצב הזה שאת מתארת רצוי שתמעטי עד כמה שאפשר את הקשר שלך עם אמך. שלא תגיעי לפגיעה באמך. וכאשר תעבור תקופה ארוכה שלא יהיה קשר ביניכם תשקלי האם יש דרך לחדש את הקשר על בסיס חדש מצד אמך ומצידך אליה. דרושה תקופה של שנתיים שלש של אי קשר ביניכם על מנת לאפשר תיקון היחסים.