יש לי חבר טוב מאוד שנקשרתי אליו עד כדי כך שאני כל כך רוצה בטובתו כמו שאני רוצה בטובתי, אם אני רואה איזה דבר תורה יפה שאני חושב שזה יעזור לו בעבודת השם אני אומר לו, כל דבר ממש, אני חושב עליו המון, וכאן מגיעה הבעיה. אני מנתח את כל מה שהוא עושה וניכר שהוא לא מתייחס אלי כמו שאני מתייחס אליו. שאלתי אותו על כך והוא אמר לי שאני נכנס לו יותר מדי לחיים, לעבודת השם, היו בינינו ויכוחים בעניין הוא לא מעוניין בסוג חברות כזאת והדבר גורם לו לבילבולים, ואני כן מעוניין מאוד ובמיוחד איתו. צריך לדעת שאני אדם שכולי נסער מאוד הן לחיוב והן לשלילה בעבודת השם כולי חי ובוער ולפעמים עד כדי כך שאני חייב לדבר על זה ולפעמים אני נכנס לדכאונות בגלל כל מדי דברים ומחשבות עד כדי הרס פנימי והמקרה הזה הוא אחד מהדברים. מה עלי לעשות?

אם באמת אתה רוצה בטובתו של החבר עליך לעשות את בקשתו ולא להעיר לו, אף שאתה חושב שזה לטובתו. ובקשר לעצמך טוב שתתיעץ עם יועץ טוב איך להתמודד עם האופי שלך שיש לו מעלות, אבל גם חסרונות. יעוץ טוב יכול לכוון אותך איך למצות את המעלות המיוחדות שלך ולצמצם את הקשיים. חזק ואמץ.