לצערי אני רווק מבוגר, אני עושה הכל כדי להתחתן אבל מפריע לי מאוד היחס של החברה הדתית אלי. אני נתפס כלא שייך לחברה, לא נותנים לי להיות חזן ולעלות לתורה בעליות "נחשבות", לא מזמינים אותו לארוחות, מסתייגים ממני בתחומים כמו לימוד לבר מצווה או קריאה בתורה שבקושי רוצים רווק וגם זה בשעת הדחק ועוד דוגמאות שאפשר להביא. ואני שואל למה זה כך? נכון בגמרא בקידושין למדתי שאיזה רב נזף באחר על שהוא לא נשוי. אבל זה היה בזמנים ההם, שגבר שרצה להתחתן יכל לעשות זאת, כי אז שיטת הנישואין הייתה אחרת (קניית אישה). היום זה לא כך וזה לא תלוי בכלל באדם אלא באישה אם היא מסכימה או לא. אז למה החברה וגם הרבנים פוגעים בנו כל הזמן ואומרים שרווקים הם מחוץ למחנה?

אתה צודק. איני יודע איך אפשר לשנות את המצב הזה. ראשית אני מאחל לך שתמצא בקרוב את בת זוגך והבעיה שלך תפתר. טוב שהעלת את הנושא ואולי זה יסייע במקצת לתיקון היחס לרווקים.