למרות שאנו מתגוררים בישוב קטן נוצרו בו לפחות 2 מניינים בשבת, כמעט באופן קבוע - עם הנץ ומניין בשעה 8:00. בדרך כלל שני המניינים מסתדרים ובעת הצורך משלימים בודדים מהוותיקים למנין המאוחר, אבל השאלה היא עקרונית כיון שבמצב הקיים, מעבר לכך שהתפילה לא ברוב עם אין תפילה משותפת ולעניות דעתי קשה לגבש כך קהילה ערכית שהתפילה ועבודת השם בה משמעותית לחיבור בין האנשים. חשבתי להציע שתקבע תפילה משותפת, ניתן להכריע בכל שבת על פי רוב האנשים שצפויים להשאר ביישוב או בסבב מסויים, אך נשאלת השאלה האם בכלל יש בכך עניין שיכול לבטל לאותם הנוהגים כוותיקים לוותר לשם כך על מנהגם?

אם יש רב במקום עליך להפנות את השאלה אליו. מבלי להכיר את תנאי המקום מקרוב אין אפשרות לתת תשובה הולמת. תשובתי תהיה רק באופן עקרוני מבלי להתיחס לשאלתך: ברוב עם הדרת מלך. וישוב, בפרט קטן, חייב להתגבש, אם הוא חפץ חיים, סביב תפילה משותפת שיעורים משותפים ופעולות ערכיות משותפות.