אנחנו מצווים למחות את עמלק כלומר ששמו וזכרו לא יהיה בעולם. והרי בזה שאנחנו מצווים בזה לדורי דורות, ככה זוכרים אותו כל שנה ושמו לא נמחה מהעולם, שהרי היו הרבה עמים רשעים בעולם שנמחו ונשכחו בלי מצווה למחותם, ואם לא ההיינו מצווים בכך, הרי שם עמלק היה נמחה ממילא, אז לְמה באה המצוה אם היא רק מזכירה ומנציחה את עמלק?

אנו מצווים לזכור על מנת למחות בפועל כאשר תגיע העת. ולכן אנו מזכירים כדי לא לשכוח את החיוב למחות בפועל. מנין לקחת את הפרוש ששמו וזכרו לא יהיו. זה לא מה שהתורה אומרת.