שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הדלקת נרות

הדלקת נרות שבת וחנוכה לנערות

undefined

הרה"ג דוב ליאור

ב טבת תשס"ח
שאלה
האם על פי מנהג האשכנזים ראוי שנערות אחרי בת מצוה תדלקנה נרות, אפשר או לא ראוי?
תשובה
להדליק יכולה, אך לא תברך. כי בבית יש כבר אור דלוק ולפי מרן המחבר זה נקרא ברכה לבטלה. הרמ"א אמנם מקל בזה, כיון שיש ריבוי אורה. אך יש לחוש לברכה לבטלה. "ברכה לבטלה" לפי הרמב"ם זה איסור תורה ולא רק איסור דרבנן כמו שיטת התוספות. גם אורחת שמתארחת אצל משפחה, לפי ההמחבר אסור לברך במקום שיש נרות אחרים כיון שזו ברכה לבטלה. וגם לאשכנזים יש לחוש לברכה לבטלה ואם עקרת הבית מדליקה בסלון ידליקו במטבח ובחדר שישנים, כדי לחוש לשיטת המחבר שזה נקרא ברכה לבטלה. אם עושים הידורים צריכים לראות שלא פוגעים באיסורים אחרים. כותב על זה בעל התניא בקונטרס האחרון, בסימן רס"ג, שזה לא כמו חנוכה, שבחנוכה הנס היה הידור כמו שהט"ז כותב שגם אם לא היו מוצאים שמן טהור היה אפשר להדליק בטמא. וההשגחה האלוקית רצתה שיהיה אפשרות לישראל להדר. ולכן בחנוכה שייך לקבוע ברכה על הידור שכל אחד מבני הבית יברך. אבל בנר שבת לא שייך לקבוע ברכה על הידור. בחנוכה, המשנה ברורה אומר מפורשות שאישתו של אדם לא מדליקה כיון שאישתו כגופו והבעל מוציא אותה. כיון שכשתהיה גדולה לא תדליק, למה יש צורך לחנך אותה. אלא אם כן האישה לבד (כגון אלמנה) שזה מוזכר מפורש בהלכה שחייבת להדליק. אך אם היא גרה בבית, כל עוד היא לא נשואה היא שייכת לבית ואביה מוציא אותה. וכשנישאת בעלה מוציא אותה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il