בדירתנו התגלו בעיות רטיבות שמקורן בדירה שמעלינו. האם מבחינה הלכתית קיימת אפשרות לחייב את בעלי הדירה שמעל לשלם בעבור הנזקים (באופן חלקי או מלא) או שאנו אמורים לשאת בהוצאות?

א: על מי מוטל סילוק הנזק? כתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן קנה סעיף ד): 'היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו, אם אין שם מעזיבה, בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו, חייב לסלק היזקו. ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד, אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקים, אינו חייב לסלק הזיקו. הגה (רמ"א): והכל לפי הענין, דאם המים מועטין וכלין לאלתר, אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו. ואם היו מרובים ומזיקים לו תדיר דרך המעזיבה, חייב לסלקו (מרדכי ר' פ"י דב"מ). וכל זה במי תשמיש דבעל עלייה ששופך על העלייה, אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה, על הניזק לתקן שלא יוזק (ריב"ש סי' תקי"ז)'. לכאורה במקרה דנן נצטרך לדון כמה מים נבלעו בגג, אם המים מועטים אין חיוב על העליון לתקן הנזילה משום שאינו נזק ישיר, ואם המים מרובים שמחלחלים מיד לדירה התחתונה הוי 'גירי דיליה' (כחיציו המזיקים), וחייב לסלק היזקו. אלא שכל זה נכון רק היכן שאין מנהג, אך אם יש מנהג במקרה כזה יש ללכת אחר המנהג , (משנה ב"ב ב' ע"א הכל כמנהג המדינה) והמנהג כיום שהבעלים על הצינור הנוזל צריך לתקן הנזק. ב: האם יש חובת תשלום על נזקים שנגרמו? הנה, עד שנודע על הנזק, ודאי שפטור, שכן שמר על ממונו בשמירה רגילה וראויה, ואינו חייב על נזק שקרה באופן זה. (עיין סימן שצו סעיף ב בשומר כראוי על שורו והזיק שפטור, ובסי' תי סעיף כב במכסה בורו כראוי שפטור). הדיון הוא במקרה שפשע בסילוק הנזק אחר שנודע לו על הנזק. בשולחן ערוך שם סעיף לג מובאת מחלוקת בדיני נזקי שכנים, כשהיה למזיק להרחיק הנזק, וז"ל: 'סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו יש מי שפוטר מלשלם ויש מי שמחייב'. ובנתיבות המשפט שם באר, שאמנם בנזק בידיים אף בשכנים ודאי חייב לכולי עלמא. והנידון כאן בנזקי ממונו באופן שאינו גרמא (שאז לכולי עלמא פטור), ובזה נחלקו. עוד באר הנתיבות שגם באופנים שבנזקי ממון חייב, הפוטר כאן פוטר בנזקי שכנים משום פטור מיוחד בזה, עיין בדבריו. וגם אם נאמר שיש מקום לחייב לכולי עלמא במקרים מסויימים מחמת נזקי ממון, הרי שבנידון דידן מדובר על מים שנהיו בור (עיין תוס' ב"ק ו: שמסתפק בכותל שנפל והזיק בנפילתו אם הוא בור או אש, וברא"ש שם שהוא משום בור, משום שאין כוח אחר מעורב בו, וי"ל קים לי כרא"ש ואכמ"ל). ובנידון דידן הוא בור המזיק כלים, ובנזקי בור פטור על כלים (סימן תי סעיףך כא). בברכה הרב אברהם זרביב