עסקנו בסוגיית נ"ט בר נ"ט והגענו לסימן צה סעיף ד העוסק בהדחת כלים בב"ח יחד עם אפר, מכאן יוצא דין מדיח כלים. ראינו שכאשר ניתן טעם לפגם בשומן הדבוק בכלי אין הכלים נאסרים. מכאן יוצא שבימנו בתהליך ההדחה מתערבים מים רותחים עם סבון ופוגמים את המאכלים ניתן יהיה להדיח כלים בשריים וחלביים יחד גם כאשר המאכל בעין (שהרי איש לא יאכל מאכלים שהודחו במדיח כלים!!!). האם ניתוח הסגייה הנ"ל הוא נכון וניתן לפסוק כך להלכה ולהדיח כלי בשר וחלב יחד כשיש מאכלים בעין או שיש להפריד את הדחת כלי הבשר והחלב?

אין להדיח יחד גם אם פוגמים. מה שהפוסקים אומרים שיכול לפגום הכוונה לכלי ודברים כאלה אבל אם יש ממש חתיכות בשר או חתיכת גבינה, זה לא נפגם. להדיח בזה אחר זה, זה כן בסדר. אם שטפו את הבשר ואחר מכן רואים שבמקום שממנו יוצאים המים אין שום גושי חתיכות בשר, אז זה נפגם. אך שלא יהיה בעין. זה שאף אחד לא היה אוכל את החתיכה, זה לא אומר שזה פגום.