הרב אליעזר מלמד שליט"א בשיעור ששמעתי פה באתר, אמר שבסעודת פורים ביום ששי, אם פורס מפה ומקדש את השבת, אין לברך על היין, כיוון שכבר ברך בסעודה. אם בשבת רגילה אדם שכבר קידש, ובתוך כך ברך על היין, מתבקש לקדש עוד פעם כדי להוציא אחר ידי חובתו, למיטב זיכרוני הוא אמור לברך גם על היין, אפילו שמבחינתו אינו חייב בברכת הנהנין, כי הברכה נחשבת חלק מהקידוש, וכברכת המצוות. האם אני טועה בזה, ואם לא, למה שהדין בפורים ישתנה?

אתה צודק, שברכת "הגפן" נחשבת כחלק מהקידוש ולכן אדם המוציא ידי אחרים בקידוש יברך להם "בורא פרי הגפן" אף שהוא כבר ברך. אבל כל זה בתנאי שהם עדיין לא ברכו "בורא פרי הגפן" (ובדרך כלל הם לא ברכו שהרי הם לפני קידוש), אם גם הוא וגם הם כבר ברכו "בורא פרי הגפן" לא יברך להם בקידוש ברכה זו (עיין שמירת שבת כהלכתה פרק נא סעיף יט). בפורים (פורס מפה) מדובר, בדרך כלל, שכולם כבר ברכו על היין בתחילת הסעודה אבל אם יש מישהו שלא ברך או אשה שלא שותה יש לברך גם בורא פרי הגפן (אם הם רוצים לשתות מהיין של הקידוש).