ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

החצנה של הפעילות וגאווה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ד אלול תשס"ג

החצנה של הפעילות וגאווה


הרב רואי מרגלית

שאלה:
שלום לכבוד הרב. ב"ה בשנת הלמודים הקרובה אעבוד כמורה . מכיוון שאני מורה מתחילה, חשוב לי מלבד עבודת הקודש עם הילדים וההשקעה , ליידע את מנהל ביה"ס וההורים על הפעילות הלימודית והשקעתי,ולתעד בכתב וכדו’ פעילויות יוצאות דופן כמו מרכזי למידה וכדו’, ע"מ לשמור בע"ה על מקום עבודתי לשנים הבאות, אך אני חוששת שמא בהחצנה של פעילויותי אני עלולה חלילה לעבור על גדרי איסור גאווה , או חוששת שמא יש בזה גדר חנופה. אינני רוצה שיצא שכרי בהפסדי, אך עם זאת חשוב לי שידעו על השקעתי. שאלתי היא האם יש בכך גדרי איסור, וכן אשמח לקבל הדרכה נכונה

תשובה:
אם את חושבת שכך הדברים צריכים להיעשות במסגרת עבודתך, וגם אם לא היית בתפקידך והיית מסתכלת על הדברים מבחוץ באופן אובייקטיבי, היית רוצה שכך תיראה הכיתה, וכך בעינייך צריך להיות תפקיד המורה, אז ודאי שכך צריך לעשות. ומותר גם למורה לפעמים לקבל מחמאות על עבודתו המסורה ואין בכך איסור. גם חז"ל אמרו שמצוה לפרסם עושי מצוה ולא חששו בדרך כלל שאדם יתגאה. כמובן שאם באה לו לאדם גאוה ברמה כזו שכבר כל מעשיו ומרצו משועבדים לגאותו, וכל מעשיו מחושבים מראש ע"פ מספר המחמאות שהוא יקצור על מעשהו (שזהו מקרה קיצוני), יחנך עצמו בדרך הזהב של הרמב"ם לתיקון המדות, ויטה אל הענוה ביותר עד שישוב אל דרך האמצע. אך לא נראה שבזה עסקינן, ועדיף שאדם ישקיע בעבודת הקודש של החינוך (בפרט בדורנו שהמלאכה קשה) "ושומר מצוה לא ידע רע", ושיהיה בהצלחה.

הרב רואי מרגלית.

מנהל ישיבת בית אל

ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il