כיצד הרג פנחס את המדינית, הרי הוא היה כהן? ("פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן")

אני מבין שאתה שואל מצד הטומאה למת. אין בעיה שכהן יטמא כשהורג לשם מצוה. פנחס עשה מצוה, הבועל ארמית אין על זה מיתת בית-דין אבל קנאים פוגעים בו. נכון שבהלכה נזכר שכהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג - לא ישא כפיו, שנאמר "ידיכם דמים מלאו". אבל כהן שהרג רוצח, שבא להרוג מישהו, הוא עושה מצוה בזה שמציל את עצמו ואת חבריו, לא שייך לומר בזה "ידיכם דמים מלאו". היות ופנחס עשה מצוה, אמנם נטמא למת, אבל מותר לו לצורך מצוה. גם למת מצוה (מת שאין מי שיטפל בו) מותר לכהן ליטמא - משום כבוד הבריות, כל שכן כאן לצורך הצלת כלל ישראל. מעשהו של פנחס היה היתר גמור. אנו רואים שהוא לא זכה רק להיות כהן אלא כהן גדול תקופה ארוכה ביותר, וזה בזכות מעשהו הגדול שהסיר את חמתו של הקב"ה מעל בני ישראל.