שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • תורה ופרנסה

מגזרים שונים, לימוד תורה, פרנסה ועוד..

undefined

הרה"ג יעקב אריאל

כ"ז תמוז תשס"ח
שאלה
יש לי מספר שאלות: א. מהם ההבדלים בין המגזר החרדי למגזר הדתי-לאומי? אם אני אומרת שאני שייכת למגזר הדתי-לאומי, מה זה אומר עלי, מה אני כן, מה אני לא? (ולהיפך) ב. ידוע כי חשוב לשלב "תורה ועבודה", למצוא את האיזון הנכון בין השניים. האם במקרה שבו יש שפע כלכלי (ב"ה) ואין צורך אמיתי לעבוד, יש להקדיש את שעות היום והלילה ללימוד תורה או שגם במצב של שפע כלכלי יש חשיבות לעבוד? ג. מה הכוונה המעשית ב-"עשה לך רב", שהרי ישנם גדולי דור, אך בשאלות היום-יומיות אין את הנגישות והיכולת לפנות אליהם? ד. במקרה שבו יצאה פסיקה של רב או גדול דור, האם יש מקום לשאול לחקור ולברר, או לקבל את הדברים כמובנים מאליהם? [אחת הדוגמאות היא, "שפע-שוק", שיצאה הוראה להימנע מקניה בסופרים השייכחים לבעלים. והחקירות והשאלות שעלו מהעניין הן: מה לגבי פרנסתם של העובדים במקום? שהרי אם הצרכנים לא יקנו, לא יהיה צורך בעובדים, הסניף יסגר וכד’. או - ישנן עוד רשתות הפותחות את שעריהן גם בשבת, ו/או לא מחזיקות בתעודת כשרות, ובכל זאת, כשהולכים לקנות/לאכול מחפשים את התעודה, בידיעה שסניפים אחרים אינם כשרים מהסיבות השונות. האם אין כאן עניין של "איפה ואיפה"?]
תשובה
א. אין הבדלים מהותיים בין החרדים לדת"ל אם כי יש היוצרים קיטובים מלאכותיים ומוגזמים. יש גם הבדלים בתוך כל חברה וחברה והגבול מטשטש. ההבדל העיקרי מתחיל במקומה של מצות ישוב א"י, בפרט בדורות האחרונים כשהמצוה הפכה להיות ציבורית ועם ישראל אינו עשוי מעור אחד ורבו בו החילוניים. הדת"ל שותפים לכלל ישראל וחשים אחריות כלפיו. מכאן יחס חיובי למדינה ומוסדותיה ונשיאה בעול עם חובותיה. ב. מצות לימוד תורה היא מצוה נעלה ביותר אולם לא כל אחד מסוגל ללמוד כל היום כל ימיו, רבים עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. אך מי שמסוגל ללמוד תורה שנים רבות מן הראוי שהחברה תעודד את גידולו בתורה. לא פחות משהיא תומכת ומעודדת חוקרים מדעיים. ג. בעקרון, רב קהילה הוא מרא דאתרא ויש לקבל את מרותו. אך בימינו הדבר לא פשוט, כי יש טלפון ואינטרנט ומעמד המרא דאתרא אינו כבעבר, בפרט בנושאים שלא כל רב מומחה בהם. ד. בנושאים ציבוריים יש הבדלי השקפות ואדם צריך להחליט על מי הוא סומך בהם. ה. נושא השבת הוא כאוב מאוד. הפירצה עלולה להתרחב וכולנו נישאר ללא פרנסה כי מי שישמור שבת לא ימצא עבודה. זה אסון! גם רוב העובדים בשבת נאלצים לעושת זאת בעל כרחם מחשש לפיטוריהם. זו עבדות ממש! יש להיאבק בתופעה ע"י לחץ כלכלי, אם ציבור גדול יימנע מלקנות במקום שמחלל שבת, המחללים ילמדו שלא משתלם להם לעבוד בשבת
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il