איך יכול להיות שככל שאדם גדול יותר יצרו גדול יותר? איך יתכן שאדם נהיה יותר ויותר צדיק ועדייו יצרו תוקפו ביתר עז? איך יכולות להתקיים שתי מציאויות סותרות כ"כ בנפש באדם? אני ממש מרגישה על עצמי שככל שאני מתגדלת אני מגיעה גם למקומות הרבה יותר קשים להתגברות. איך אפשר להתגבר על המצב הסותר הזה? ואיך אפשר באמת להטהר ולהתגבר בלי שהיצר גם יגבר? תודה רבה ממש ויישר כח גדול!

ההסבר הפשוט שמדובר על סוג יצר שקשור לאנשים גדולים. יש סוגי יצר הרע שנובע מקטנות האדם, כגון: יצר הרע של תאווה. יש יצר שנובע מכך שבאדם יש נטייה לגדלות, כגון: יצר הכבוד והגאווה. ודאי שיצר הרע של הגאווה והכבוד הולך וגודל ככל שאדם הוא בעל כשרונות גדולים יותר. אולם מצאנו שגם היצר שנובע מהמקומות הקטנים שבאדם לפעמים הולך ומתגבר. יש לכך מספר הסברים. ההסבר הפשוט הוא שיש באדם קושי להיות בעמל ועבודה רוחנית ללא לאות. אדם שמצליח להתעלות הוא לפעמים מרשה לעצמו לנוח על זרי דפנה ואז גם היצרים הנמוכים עלולים לתקוף אותו. ההתמודדות עם היצר של הגדלות הוא מידת הענווה. ההתמודדות עם היצר שבא מהצדדים הקטנים שיש באדם זה יראת שמים. אל תאמין בעמצך עד יום מותך. אדם צריך להכיר שכל עוד הוא קרוץ חומר הוא צריך לדבר אל עצמו גם בשפה של חומר שהיא שפה פשוטה. הגוף שלנו לא מבין אורות גדולים. צריך לשמוח להיות שייך לכל ההארות השונות שיש בעולם. גם הארות עליונות וגם הארות פשוטות שמתאימות לצדדים הפשוטים שבנו.