למה בתפילת שמונה עשרה אנו מתפללים ש"כל אויבי עמך מהרה יכרתו וכו’", למה אנחנו לא מתפללים שהם יחזרו בתשובה?

יש רֶשַע בעולם ונגד הרשע הזה צריך להילחם ואין לו תקנה אלא בסילוקו, כי הוא שורשי ומהותי כמו לדוגמא: עמלק שנצטוינו למחותו. ולכן אין אנו מסכימים לנוסח הרפורמים בהגדה של פסח: שפוך "אהבתך" על הגויים אשר לא ידעוך (במקום "חמתך"). אמנם יש מקום לחזרה בתשובה, כמו אדם שעבר עבירה שהוא מתנתק מעבירתו אבל אי אפשר להגיד לרֶשַע להתנתק מרשעותו. הרב רואי מרגלית.