בבית הכנסת שלנו, בעל הקורא עזב. במקומו קורא בתורה אחד המתפללים ומסלסל ומאריך את קריאת התורה, תוך שהוא מדגיש את טעמי המקרא - איך אומרים מאריך טרחא. משך קריאת התורה והפרשה התארך בצורה משמעותית - במקום חצי שעה, משך קריאת התורה התארך לכמעט שעה פלוס. הדבר גורם לטורח ציבור, חלק מהמתפללים יוצאים החוצה, אחרים מדברים בזמן קריאת התורה - ויש רחש בחש בזמן הקריאה. מקצת מהמתפללים עברו לבתי כנסת אחרים בטענה שיש להם ילדים קטנים בבית והם לא מעוניינים להיות צופים "בהצגה" של בעל הקורא, להתקע בבית הכנסת, להכשל בדיבור בזמן קריאת התורה, להתעצבן ולכעוס על הבעל קורא שמאריך ומאריך בכל מילה וטעם, במקום להיות עם האשה והילדים. ניסיתי להוכיח אותו, אבל הוא בשלו - הוא טוען שתורה היא וצריך להדגיש כל אות וכל טעם. מה עמדת ההלכה בנושא זה?

הקורא בתורה צריך לקרוא בדיוק ויפה ועם זה לא להיות לטורח על הציבור, וצריך למצוא בעל קורא שיודע לעשות את שניהם.