מה דין חברה, אשר לאור משבר המשכנתאות והמשבר בשוק הדיור, התחילה לאחרונה להיכנס לתחום האשראי הקימונעי. שיטת שיווק ידועה ומפורסמת הגורסת כי אנשים יהיו מוכנים להתחייב להוצאות גבוהות יותר, אם התשלום לא יידרש מייד, לעומת סכומים נמוכים יותר בתשלום מיידי (קנייה בתשלומים). לאור זאת, החברה מספקת מימון אשראי לעסקאות בינוניות וגדולות למשקי בית, המבוצעות בתשלומים. בנוסף היא מלווה הלוואות לטווח קצר באותם שווקים? מה דינה? על איזה איסורים היא עוברת והאם בכלל, כי הרי מדובר כאן בעיסקאות?

כל חברה שנותנת הלוואות או מימון אשראי בתשלומים חייבת לעבוד על פי "היתר עיסקה", ואם אינה עושה כן הרי שנכנסת לאיסורי ריבית מדאורייתא או מדרבנן. בהלוואות רגילות בדרך כלל מדובר באיסור תורה, ובקנייה בתשלומים בדרך כלל מדובר באיסור דרבנן, אך יש לדון לכל מקרה לגופו. הפיתרון כאמור הוא לעשות על פי "היתר עיסקה", והדבר צריך להיות מוזכר בחוזה ההתקשרות של הלקוח עם החברה, וראוי שהחברה תפרסם שכל פעולותיה נעשים על ידי היתר העיסקה ולתלות שלט במקום בולט. ישנם מספר נוסחאות של היתר עיסקה המותאמים לתחומי העיסוק השונים, במקרה הצורך לנוסח מסוים ניתן לפנות אלינו שוב. הרב ניר אביב.