- משפחה, ציבור וחברה
- גיור וגרים
שאלה
שלום רב, הייתי רוצה לדעת כיצד רואה הרב את היחס לגרים בימינו. אל תפנו אתי לשתי דעותיהם של הרמב"ם וריה"ל כי שניהם מכיר אני. הרי ידוע שאין גן יהודי ולדעתי כונת התורה להשמת ישראל כעליון על כל הגוים באה בתנאי כי ישמרו מצות. אני משיג מכך כי כל אדם יושם עליון על כל הגוים באם וישמור מצות. כונת התורה היתה לומר (כל) אדם שישמור המצות יהיה, כפועל יוצא מכך, אדם טוב יותר. וכפי שאנו נעדיף להעסיק את הבחור שקם בפני השיבה באוטובוס כך התורה. הצעיר הקם באוטובוס לזקנה הוא בעינינו הטוב מהשני שלא קם. האם לא נכון יותר להתעסק יותר בעיקר ולא בטפל? סבי זצ"ל הדגיש בפני תמיד כי סיבת הזנחת התנ"ך והגמרא ועסוק יתר על המידה בפוסקים היא שגמרא ותנ"ך קשים להבנה ומצריכים שנון רב (כנהוג בין יהודי תימן). והאם לא הרמב"ם הוא סכום העיקר שכן בדברי רבי קארו נמצאו גם פסיקות מהזהר. לא עדיף שאדם יאכל עוף וחלב בצלחת אחת מאשר לא יתגיס לצבא בתרוץ זה או אחר? היהדות בת ימינו דוחה בהגזמה את האנשים ממנה. במקום לשים דגש על בגוד יקר וכל השטויות האלה. אם לא יקום איש אמיץ ויעשה סדר בדברים אז היהדות לא תעלם אך תתכוץ והקרע בינה לבין החלונים יעמיק. גם העסוק ב"ארץ ישראל השלמה" הנו מוגזם. הבטחת אלהים מדברת על העתיד וימי המשיח ולא על היום. קיום ישוב ארץ ישראל, אם היא מהתורה, מתקימת גם בקרון במצפה רמון. זו גם הסבה שכחה הפוליטי של הציונות הדתית נחלשת מבחירות לבחירות. במקום ללכת עם צמיד כתום עליכם להציע חלופה לקים. יכולתם לעשות זאת בדרישת פטורים למר שרמן, תגבור למודי תנ"ך וגמרא בבתי ספר ואלפים כאלה.
תשובה
שלום רב:
אתה מעלה נושאים מאד חשובים שמאד מטרידים אותך ועוד רבים מאיתנו. אנסה להתיחס לשלה נושאים עיקריים העולים מדבריך.
א. בדבריך אתה שואל על בחירת עם ישראל וסגולתם. עד כמה מדובר בסגולה פנימית או שהכל תלוי במעשיהם הטובים של ישראל. שאלה זו עומדת בבסיס הויכוח בין הנצרות ליהדות. הנצרות טענה שאין צורך לשמור על מסגרת לאומית שהיא זו שתביא את רצון ה' לעולם. בני ישראל הינם אלו שמביאים את הערכים של ישראל לעולם ולאו דווקא בני ישראל הממשיים.
הויכוח הזה הינו ויכוח עתיק. אנו בכל אופן מאמינים שיש קשר וחיבור חזק בין הסגולה הפנימית שמצויה באישיותו של כל יהודי לבין מעשיו הטובים. אל לנו לומר שמי שאינו יהודי לא יכול לעשות מעשים טובים. ח"ו מלומר כך. גם גוי שעושה את רצון בןראו יכולה לשרות עליו רוח הקודש. אולם גוי יכול רק לגרום שתשרה רוח הקודש עליו באופן אישי. בכדי ליצור מהפך בעולם ולגרום שכל העולם כולו יכיר במלכות ה' בטוב ה' וכ' צריך עם שלם שהוא עם ישראל.יכול גוי להחליט להצטרף לעם ישראל. זהו תהליך הגרות שעיקרו הוא קבלת העוצמה הכללית הלאומית שיש לעם ישראל. הערך של עם ישראל לא נמדד בכוח האישי ובהתנהגות המקומית של פרט זה או אחד. מדובר על רצף של טוב שהולך וגודל ברצף הדורות. כל אחד מישראל אל בא רק בכוח האישי אלא הוא בא כחלק מאמירה גדולה שלנו כאומה. גם בזמנים ובדורות שהאמירה מורכבת יותר יש את האמירה הכללית שהיא בסופו של דבר גורמת לכך שכל אחד מישראל וכל הדורות מישראל שותפים לקריאה הגדולה בשם ה' שבא על ידי עם ישראל.
ב. הנושא השי שאתה מעורר עליו זה לדעת להבחין בין עיקר וטפל בין פנים לחוץ. בנושא זה אני מסכים איתך. אני מניח שאולי יהיו הרבה חילוקי דעות כיצד ליישם ערכים אלו. למשל אני לא רואה בלימוד תלמוד וספוסקים משהו טפל ומתיש. התלמוד הוא החיבור העשיר ביותר שיש לנו כעם. שם אנו רואים את כור ההיתוך של התורה שבעל פה. ככל שהעם יתוודע לתמוד הוא יותר יבין אתע צמו ואת זהותו. אני לא חושב שיש קושי מיוחד באי אכילת עוף עם חלב. אין הבדל אם אדם יש לו שתי מערכות כלים לבשר וחלב או לעוף וחלב. לא כריתי כמה מוצרים הינם בגדר פרווה כל עוד שאנו מניחים שיש לאדם שני מערכות כלים. יש בכך עוצמה יהודית שגם נושא האכילה אינו נושא שהוא מחוץ ליהדות והוא מבטא את יכולת ההתגברות האנושית ואת העדינות בבחירת מאכלים לפי סדר פנימי מיוחד.בודאי שהמצווה ללכת לצבא הינה מצווה כללית וחשובה לעין ערוך מהחמרה מקומית בענין כשרות.
ג. הנושא השלישי שעליו אתה מעורר על המרכזיות של ארץ ישראל כאחד המשימות המידיות והממשיות שמוטלות עלינו. אתה לא אומר בדבריך שארץ ישראל אינה חשובה לך ואינה ערך מרכזי בתפיסת התורה. אולם אתה טוען שנושא זה יכול להמתין לדורות הבאים שיבואו אחרינו ובנתיים נשמח במה שהקב"ה זיכה אותנו. הגישה שלנו היא שתמיד ירושת הארץ היתה משימה קשה ואל רק בדור שלנו היה קשה לרשת את הארץ. גם כשיצאו ממצרים עם ישראל לאחר מות יהושע התעצל בירושת הארץ ועל כך באו עליו יסורים רבים. גם בדורנו קשה לנו לרשת את הארץ. אולם אנו לא צריכים לפחד מקשיים. אני מסכים שלא הכל מוטל על הדור שלנו אבל בכל אופן מה שאנו יכולים להתקדם בנושא זה אנו רוצים להתקדם. הנושא חשוב לנו משום שאנו רואיםש הוא חשוב לקב"ה אם הקב"ה החליט להביא את עם ישראל מהגלות אל ארץ ישראל והוא השקיע בכך הרבה אנרגיות גם אנו הולכים בדרכיו.
כל טוב

גרה שרוצה להיות אצלנו בשבתות כמשפחה מאמצת.
הרב אליקים לבנון | כ מרחשון תשפ"ה
