בפרשת בשלח, בפירוש רש"י, נאמר כי חמושים עלו בני ישראל - חמושים: אחד מחמשה יצאו וארבעה חלקים מתו במכת חשך. בחשבון די פשוט מגיעים כי עשרות מליונים מבני ישראל מתו במצרים. מדוע אין התיחסות למקום קבורתם? עם ישראל שיצא ממצרים התלונן בפני משה על כל דבר, מדוע אין התיחסות על נושא זה? הרי העם היה צריך להתמרד ולזעוק על מוות כזה ואין כל התיחסות לכך.

יתכן שהמדרש דיבר רק בלשון גוזמא ויתכן שבאמת כך היה במציאות. אולם נצטרך לומר שהיו מעמדות בעם ישראל, היו משפחות גרעניות ומיוחסות שיצאו ממצרים. אלו שמתו היו כאלו שהיו חצי מתבוללים ולכן גם בעיני אלו שיצאו ממצרים לא נחשבו כבני ישראל. במכת חושך הקב"ה עשה בירור מי באמת נשאר נאמן וחלק גרעיני ונחשב כמשפחה מיוחסת ומי בעצם לא רוצה לצאת ולכן ראוי שימות במצרים. העם הכיר בכך שמה שהקב"ה עשה עשה על פי דין.