אם תפילה זה שיחה עם הקדוש ברוך הוא אז למה לא רואים את התשובה, הרי זה דו שיח?

לא ברורה השאלה. אם השאלה נוגעת לשאלה כיצד הבקשות שאנו מתפללים עליהם לא נענות, זו שאלה אחת. לשאלה זו הרבה התבוננויות. ההסבר שנראה לנו שבעצם כל תפלה היא פועלת ונענית אולם הקב"ה לא עונה לנו בדרך של עשיית ניסים ונפלאות, הסייעתא דשמיא שלנו פועלת בדרכים סמויות יותר. גם כשאנו מתפללים על חולה שלא מתרפא אנו מבינים שהתפלה לרפואה פועלת רפואה אולם אין בכוחה לגרום לנס. כמה תפילות נצרכות כדי שעצם התפלה תתממש גם שלא דרך הטבע אין אנו יודעים. אם השאלה היא בנוגע לתחושה שאנו מדברים ואילו הקב"ה לא מדבר עימנו, איני מנין ההנחה שהקב"ה צריך לדבר עימנו. הקב"ה מדבר עם נביאים. כדי לזכות לכך שהקב"ה ידבר איתנו אנו צריכים להיות במדרגה עליונה. לפעמים הקב"ה מדבר עימנו אולם אנו לא יודעים לשמוע. כפי שאין אנו יכולים לצייר את הדמות של הקב"ה כך אנו לא יודעים לשמוע את הקול האלוקי. אולם הרגשת הנוכחות האלוקית לא תלויה בכך שנשמע את הקול והדיבור האלוקי, הנוכחות יכולה להבנות גם מכוח מה שאנו מאמינים שהקב"ה שומע קולנו.