במידה ואני מוחלת (ביני לבין עצמי) על כסף שחייבים לי, האם אאלץ לסרב לקבלו אם וכאשר החייב ירצה להחזיר? בנוגע לאיסור להיות נושה - האם איסור זה קיים גם כשחייבים לי כסף בעקבות עבודה שביצעתי, ולא הלוואה? בכלל, מה גדר איסור זה, הרי קורה שמלווים למישהו והוא שוכח, ושמח כשמזכירים לו?

אנו פוסקים שמחילה בלב אינה מחילה. אם המוחלת חוזרת בה מבחינה הלכתית לא תפסה המחילה ולכן אם רוצים להחזיר מותר לקבל. "לא תהיה לו כנושה" נאמר רק בהלוואה כשהמלווה יודע שאין ללווה להחזיר.