למדתי במסכת שבת דף לד: את הציטטה שלהלן: "נענה ר’ שמעון ואמר: בעון ביטול תורה. אמרו לו: נשים יוכיחו. שמבטלות את בעליהן. נכרים יוכיחו. שמבטלין את ישראל. תינוקות יוכיחו. שמבטלין את אביהם.". רשי במקום כותב: "תינוקות יוכיחו - שאינן בני לימוד. אמר להן אף הן בעון שמבטלים את אביהם להוליכן לחמה ולצונן ולפייסן באגוזים". יוצא מכאן שתינוקות שאינן מבינים מימינם ומשמאלם מתים במיתה קשה ביותר בעקבות הביטול תורה שהם גורמים לאביהם. באופן אישי המימרה הזו ממש מרטיטה אותי. אודה לכבוד הרב באם יש לו הסבר לגמרא הנ"ל.

למעשה אפשר לשאול את השאלה הזאת גם בפרשת נח שכתוב בה "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" ואח"כ כתוב "ומיד כל בהמה אדרשנו", ואומרים המפרשים שזה לא בתור עונש אלא שבכל דבר שבא על ידו תקלה למישהו אחר יש חשבון של ההשגחה האלוקית כדי למנוע דברים אלו. וכן פה, למרות שאין חטא אבל בגלל שגורמים לזה הקב"ה מסדר שלא יפריעו למעלה העליונה. כמו שמצינו שסוקלים בהמה הנרבעת כי באה ע"י תקלה לאדם, ולכן אין להם מקום במציאות האידיאלית. לסיכום: זה לא בתור עונש, אלא בתור סילוק מפריע.