האם לאדם שהוריו יוצאי עדות אשכנז מותר ללכת לפי פסקי הבן איש חי במקום שאינם סותרים את מנהגי אבותיו? מלימוד בבן איש חי רואים שהוא אינו פוסק אך ורק לפי רבני עדות המזרח שקדמו לו, כי רואים בהלכות רבות שהוא מביא להלכה את רש"ז מלאדי וכן הוא מביא את מהרי"ל ועוד. האם מכך אי אפשר להסיק שזו הלכה מזוקקת ומבוררת מכל הכיוונים ומכמות נרחבת ביותר של פוסקים? ברור שבמקום שיש מנהג אבות אז "אל תיטוש תורת אמך" ושיש עניין לשמור על יציבות ולא לנתק את השרשרת וכו’, אבל האם בדבר שאין בו מנהג אבות או במקום שהבן איש חי מוסיף הידור וכיו"ב יהיה מותר ללכת לפיו גם ליוצא עדות אשכנז?

צריך לבדוק בכל נושא מהי עמדת חכמי אשכנז גדולי ישראל, כמו: המשנה ברורה, ערוך השולחן והחזון אי"ש בתחום. אם אין משהו נגד במנהגי יהודי אשכנז - ודאי שאפשר אבל בשאר דברים שיש דעה אחרת, מי שהוא מעדת יהודי אשכנז מן הראוי שינהג כמותה. חז"ל הסמיכו דין זה לפסוק "אל תיטוש תורת אמך", והכוונה אינה להנהגת ההורים הפרטיים של כל אחד אלא להנהגת העדה שלו. לדוגמא: מי שאביו היה קם כל לילה לתיקון חצות או מתפלל ותיקין, זה אמנם מנהג יפה אך זה לא מחייב את הבן אלא אם כן נהג בזה כנדר אבל על מנהגי עדה נאמר "אל תיטוש תורת אמך".