שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

ט"ו אדר תש"ע
שאלה
בהקדמת פרק חלק הרמב"ם מונה את חמשת הכתות ביחס לתכלית קיום המצוות לה יזכה האדם ושמתי לב לשינויים בולטים בתארו כל אחת מהסיעות ורציתי לדעת מה משמעותם ופירושם. לגבי הכת הראשונה, שמקורה רק בדברי חכמים כביכול, הרמב"ם נוקט לשון אמונה וכך גם חוזר ואומר שתביא ראיות על זאת האמונה. לעומת זאת על הכת הרביעית, שהיא ההפכית לראשונה לכאורה, כיוון שמקורה רק בפסוקים כביכול ובה הוא נוקט רק לשון מחשבה וחוזר על כך ביחס לראיותיה, לעומת שני הכתות האמצעיות כשבשניה הוא נוקט לשון "תאמין ותחשוב" יחד ובשלישית רק "תחשוב" ובשניהן רק פעם אחת, בתחילה, וללא חזרה על כך ביחס לראיות, בניגוד לראשונה ולאחרונה, כפי שכתבתי. האם זה נכון לזהות את ביטוי ה"אמונה" ביחס להסתמכות על דברי חכמים, לעומת "מחשבה" ביחס להסתמכות על פסוקי התנ"ך, כפי שעשיתי? אולי זה שייך לכך שאמונה שייכת יותר בתושב"ע ובדברי חכמים, "אמונת חכמים", וכפי שהמהר"ל מזכיר הרבה שדברי חכמים הם מצד האמונה והקבלה, לעומת המחשבה שיותר שייכת בדברים הברורים והידועים לכל, שנכתבו בכתב ולא הועברו בצורה של מסורת בע"פ? ובכל מקרה מה משמעות שינויים אלו ומה הביאור בדברי הרמב"ם הללו?
תשובה
תודה על הדיוק שלך. בכל אופן אני לא הצלחתי לפענח את ההבדל בדברי הרמב"ם. גם דבריך אינם מניחים דעתי, שהרי יש הבחנה בין הכת השניה לשלישית למרות ששניהם מבססים על דברי פסוקים ומאמרי חז"ל. התרגום "תאמין" אינו התרגום בכל התרגומים. בתרגום אבן תבון התרגום היא "תסבור". סברה היא דבר אולי שיש לו פחות ראיות מהמקורות והוא נשען יותר על ההגיון. אנו יודעים שהרמב"ם התייחס לתחיית המתים כדבר שאינו מבוסס על ההגיון והוא לא יכול להיות מוסבר ללא ראיות. בכל אופן, עדיין אני מחפש הסבר שיניח דעתנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il