בתנו בת 20+. סיימה שנת שירות וסיימה ללמוד כמה קורסים. היא בחורה מוכשרת, אך איננה מוכנה לקבל החלטות חשובות. היא לא מוכנה שנדבר על התחלת שידוכים, לא מחפשת עבודה כלשהי, לא הולכת לשיעורים, קמה מאוחר יחסית (9:30) ונותנת לזמן לחלוף... אין זה אומר שהיא עושה דברים שליליים, ב’’ה היא ילדה טובה, אבל מבחינתנו ההורים, קשה לנו לראות אותה מבזבזת את זמנה והחלק היפה של חייה. מה הרב היה מציע לנו לעשות כדי שהיא תתחיל לזוז קדימה?

קשה מאד לתת עצה כאשר לא מכירים את הבת. אך באופן כללי בחינוך צריך המון סבלנות הנוער בתקופה זו אינו דומה לנוער שהיה לפני כמה שנים וצריך ללמוד את הנפש של הילדים אני מציע להתאזר בסבלנות ולא ללחוץ על הבת לעשות דברים שהיא לא רוצה לעשות אני מניח שתקופת הבטלה תעבור והיא בעצמה תתעורר לחפס את דרכה ללימודים או לעבודה. אולי היא זקוקה לזמן של מנוחה שמאפשרת התבוננות פנימית וצבירת כח לימים הבאים.