1) אני זוכר, כשהייתי קטן, כנראה מתחת לגיל בר מצווה, אני וחבר קטפנו פירות מעצים של שכנים. הענפים של הפירות היו יוצאים החוצה מהגדר ובעצם כל אחד יכל לקטוף אותם. האם במקרה כזה יש צורך להשיב משהו, הרי הענפים יצאו החוצה לרשות הרבים? האם יש נפקא מינה לאדם מבוגר כאשר זה ברשות הרבים? ואם אני מסופק אם הייתי בר מצווה או לא? (אני די בטוח שכן, כנראה היצר הרע מנסה לשגע אותי) 2) מקרה אחר שהיה הוא: ששיחקנו אני וחבר אחרי גיל בר מצווה עם כדור. כשבעטתי בכדור הוא פגע במנורת רחוב שכבר הייתה שבורה-למיטב זכרוני. אינני זוכר שקרה נזק נוסף, אולי הפלסטיק שכבר היה שבור נשבר עוד קצת אבל זה הרי לא משנה כי בכל מקרה זה כבר היה שבור ולא בר תיקון. לגבי המנורה שבפנים אינני יכול לדעת אם היא נשברה בגללי או לפני כן. וע"פ עוצמת הפגיעה והכדור גם היה מאוד חלש אם הפלסטיק היה שלם לא היה צריך להגרם שום נזק. האם על כך יש לשלם משהו? 3) בימות הקיץ, כשרק הדוד שמש פועל בשבת ומחמם את המים שבפנים האם מותר להשתמש במים חמים אלו במוצאי שבת ? כמובן שהמים מתחממים ע"י הקולטים שבחוץ ובשבת לא פותחים את ברז הדוד כך שאין כניסה ויציאה של מים קרים או חמים.יהיה מותר להשתמש במים חמים אלו?

1. גדול מעל 'בר מצווה' שעשה כן-חייב לשלם. אם הייתם קטנים כשקטפתם: אם רק היזקתם [הפירות הלכו לאיבוד]- קטן שעשה כן-פטור אף כשגדל [שו''ע חו''מ צו,ג].אך ראוי שיקבל עליו משהו לתשובה וכפרה [רמ''א או''ח שמג] וראוי לפנים משורת הדין לשלם [משנ''ב שם] ול''צ לשם כך לשלם כל הסכום [שבו''י]. אם קטפתם ואכלתם- כנ''ל [פטור.אך ראוי לשלם לפנים משורת הדין]. אמנם יש מי שרצה לחייב לשלם [שבו''י.הובא בפת''ש ס' שמט]. אם אתה מסופק אם היית גדול-אתה יכול להתנהג כאילו עשית זאת בהיותך קטן. 2. אתה פטור אף מדיני שמים. 3. מותר. מקורות: 1. עץ ששורשיו נטועים אצל ראובן וענפיו נוטים לרשות אחר: הכל שייך לבעל השורשים [ראובן] והאוכל ישלם לו. בב''מ קז. מח' רב ושמואל ופסק הרי''ף שם כשמואל שהולכים לפי השורשים ולא לפי הענפים וכן נפסק בשו''ע חו''מ קסז,ב. ועיין תוס' אילן' בב''מ קז. וכך נפסק ברמ''א חו''מ קסז,ב. כאשר הפירות מפריעים להולכים ולשבים: כשענפים פולשים לרה''ר צריך בעל האילן לקצוץ כאשר זה מפריע לעוברים ושבים עם המשאוי שלהם. עיין בב''ב כז: משנה.שו''ע חו''מ קנה,כז.וכן בסימן תיז,ד. כשלא קצץ,אז יכול כל אדם לקצוץ עיין פתחי חושן,נזיקין,פ''ח,הערה צד. אמנם גם אם אחר קצץ,לכאורה הפירות עדיין ברשות בעלים ואסור לקחתם.אם לקח ישלם. ואמנם ראינו שהתירו לקצוץ לו ,אך לא מצאנו שקנסוהו מעבר לזה שגם יהא של הקוצץ. לגבי קטן שאכל: קטן שחבל/הזיק/גנב ואין הגניבה בעין-פטור אף לאחר שיהיה גדול בב''ק פז. משנה פוטרת את הקטן שחבל.רא''ש שם פ''ח,ט פוטר אף אחר שגדל הקטן משום שאינו בר עונש.וכן פסק שו''ע חו''מ תכד,ח משום שבעת שחבל לא היה בן דעת. שו''ע צו,ג משווה נזיקין לחבלות שפטור בהם הקטן.וכן שו''ע חו''מ שמט,ג לגבי קטן שגנב שפטור אם הגניבה אינה בעין. אך צריך לשלם כשגדל מדין שמים/לפנים משורת הדין עיין פתחי חושן ,נזיקין,פ''י,הערה קטו. וכן שמעתי מר' זילברשטיין שקיבל מרבותיו להסביר את הגה''א בב''ק שחייב מדין שמים. אמנם בתה''ד פסקים וכתבים ס' סב משמע שפטור לגמרי ורק לפנים משורת הדין ראוי שיקבל כפרה וכך לש' רמ''א או''ח שמג.וכן ט''ז או''ח שמג,ב. וכך נפסק במשנ''ב שם ח.וכך אמר לי הרב אשר וייס. בשו''ת שבות יעקב ח''א,קעז נקט שחייב לצאת ידי שמים אך הרב ברוך פז אמר שייתכן וכוונתו לביטוי מושאל למידת חסידות.ואכן זה נראה לי מוכרח בדבריו שכן הביא ראיה שצריך לשלם כדי לצאת ידי שמים מהרמ''א ותה''ד ושם מפורש בלש' של רמ''א ותה''ד שזה כלל לא חיוב רק דבר טוב וראוי.[מעניין הוא ש'ערך ש''י' מביא את השבו''י ונוקט שראוי ממידת חסידות או לצאת ידי שמים ולא העיר אם זה כשבו''י.א''כ ייתכן שגם הוא הסתפק בכוונת השבו''י]. ה'ערך ש''י' על סימן שמט אומר שכשחייב אם עשה בגדלות,אז אם עשה בקטנות ראוי לפנים משורת הדין או לצאת ידי שמים ואח''כ אומר שחייב לפחות ממידת חסידות. אך די לשלם חלק מהסכום עיין רמ''א או''ח סוף סימן שמג שכשעבר עבירה בקטנותו טוב לקבל איזה דבר לתשובה ולכפרה.ומשמע שדי לשלם קצת וכן בשו''ת שבות יעקב ח''א,קעז. אמנם כאן מדובר בקטן שאכל ונהנה ונחלקו האחרונים אם חייב לשלם פסק בשו''ת שבות יעקב ח''א,קעז.הובא בפת''ש חו''מ שמט,ב שחייב. וזה לשונו של שבות יעקב:'נער קטן שלוח ממשתה ושמחה להביא יין לשתות ונתנו לו ממון שיתן והלך הנער ומצא המרתף פתוח ולקח יין הרבה בלא מחיר וגם נשפך הרב' לאבוד ואח"כ נשמע הדבר לבעל היין ותובע לקטן אחר שהגדיל שישלם לו היזקו ודמי יינו אי חייב לשלם או לא: תשובה אף דלכאורה דין זה פשוט וערוך לפנינו בטור /חושן משפט/ וש"ע סי' שמ"ט וז"ל קטן שגנב מחזירין קרן לבעלים אם הוא בעין ואם אינו בעין פטור אף לאחר שיגדיל וא"כ בנדו' דיד' שאי' היין בעי' היה נראה דהוא פטור בכל ענין אכן אחר העיון היטב יראה כמה גדולי דברי ראשונים שלא לסמוך ולפסוק דין או הוראה מספר הש"ע שהוא כספר החתום וסתום מאוד וכמורה הלכה מתוך משנתו ועיקר דין זה הוא ברמב"ם פ"א מה' גניבה דין ח' וז"ל קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל עכ"ל הרי להדיא דדוקא היכא שנאבד אינו חייב לשלם משא"כ היכי דעודו בידו ונהנ' מהממון ודאי חייב לשלם וכמבואר בח"מ סי' רל"ה סס"י ט"ו וכן מבוא' שם בסמ"ע וזה ברור וגדול' מזו נ"ל דאפי' מה שאזיל לאבוד אם רצה לצא' ידי שמי' ג"כ חייב לשלם ...' אמנם עיין בפתחי חושן,הלכות גניבה והונאה,פ''ד,הערה נו שציין ש'ערך שי' חולק ופוטר קטן אף כשנהנה [לא משמע מלש' השו''ע שפטר באופן סתמי וכן שאני הלוואה שיש רצון לתקן תוקף למעשי קטן כדי שיוכל ללוות לצורכו בניגוד לכאן שלא נתקן שיהא לו יכולת לגזול]. וכן עיין בשו''ת מהר''ם שיק יו''ד,שעה ולעומתו דברי חיים דיני גניבה,יד. הרב אשר וייס והרב דוב ליאור אמרו לי בפשטות שפטור. עיין שו''ע חו''מ רלה,טו לפי סמ''ע מג בעניין קטן [אף שלא הגיע לעונת פעוטות] שלווה לצורך מזונותיו האם צריך לשלם בגדלותו[לפי דעות א' ו-ג' שם חייב כשידוע שלווה לכך].אמנם לכו''ע כשלווה כשגילו יותר מעונת הפעוטות[יותר מגיל 6] שחייב. וכן עיין שו''ע חו''מ צו,ג שמחלק בין תובע את הקטן בדבר שיש לו הנאה ממנו לאין לו הנאה.עיין שם קצות ונתיבות. לשיטת שבו''י-האם קטן מאוד שלא הגיע לעונת הפעוטות היינו גיל 6 [עיין גיטין נט. משנה.ברכי יוסף או''ח קצט.ערוך השולחן או''ח תרנח,יז] שאכל ונהנה האם ג''כ חייב? מסמ''ע חו''מ רלה,מג ומשבות יעקב לעיל שהוכיח ממנו עולה כי ג''כ חייב [לפי דעה א ו-ג שם בשו''ע] [סמ''ע מחלק בין מו''מ של קטן שצריך לפחות גיל 6 לבין הלוואתו לצורך מזונותיו]. אך ערוך השולחן חו''מ רלה,טז פוטר קטן שלא הגיע לגיל כזה שלווה אף לצורך מזונותיו משום שאין מעשיו כלום.א''כ אף כשנהנה משל אחר יהא פטור. [השווה בין מו''מ של קטן שצריך לפחות גיל 6 לבין הלוואתו לצורך מזונותיו]. ולפי''ז שפטור כשלא הגיע לעונת הפעוטות ייתכן וייפטר כל עוד אינו בר מצווה [שכן 'עונת הפעוטות' נעה בין גיל 6 ל10 תלוי לפי חריפות הילד עיין גיטין נט. ושו''ע חו''מ רלה,א ולפי רמב''ם ושו''ע הילד צריך בדיקה אם הוא מבין עד גיל בר מצווה] עיין סמ''ע רלה,ג וערוך השולחן רלה,ב. אמנם כבר אמרנו שהערך ש''י פוטר. במקרה שמסתפק אם עשה כן בקטנותו או בגדלותו: 'איני יודע אם התחייבתי לך' כשכנגדו לא תובעו פטור אף מדין שמים. עיין בב''ק קיח. משנה וגמ' ורא''ש י,לב וכן פסק שו''ע חו''מ עה,י. אמנם שם מדובר שמסתפק אם חייב או פטור לגמרי.אצלנו מדובר שמסתפק אם חייב מהדין [אם היזק בגדלותו] או ראוי מדין שמים [כשהיזק בקטנותו] ונראה שהעקרון לחייבו כמינימום שמודה מפני שהממע''ה [היינו כקטן שהזיק/נהנה] עיין שו''ע חו''מ פח,יז לפי הסמ''ע שם. אך כפי שאמרנו לעיל בשם שו"ת שבות יעקב חלק א סימן קעז בסופו שדי לשלם משהו. 2. 'איני יודע אם התחייבתי לך' כשכנגדו לא תובעו פטור אף מדין שמים. עיין בב''ק קיח. משנה וגמ' ורא''ש י,לב וכן פסק שו''ע חו''מ עה,י. 3. דנו הפוסקים בשימוש בשבת במים שהוחמו ע''י 'דוד שמש' .הטעם לאסור הוא כי בפתיחת הברז,זורמים מים צוננים לתוך הדוד ומתבשלים ע''י המים החמים שבדוד ובצינורות שלו [שהם התחממו ע''י השמש.א''כ הם 'תולדות חמה' שאסור מדרבנן שמא יבשל ב'תולדות האור'] : דעת הגרע''י [ילקו''י שבת,ג',סימן שיח הערה כו]:השימוש בשבת מותר שכן הוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן או אף אם נחשב שניחא ליה זה סו''ס דרבנן של גזירה בלבד.וכן מקל מטעם שהוי תרי דרבנן [גם גרמא] באינו מתכוון שמותר אף בפסיק רישיה [מכח זה התיר גם הר צבי או''ח קפח]. הגרש''ז אויערבך [שש''כ פ''א,מה]:נקט שטוב להמנע מלהשתמש בשבת.אמנם התיר לגמרי שימוש בשבת אם ברז הדוד סגור באופן שאין כניסה למים קרים למיכל הדוד. צי''א ח''ז,יט וכן הגרצ''פ פראנק [מובא בצי''א ח''ח,יד] התיר שימוש בשבת מפני שהוי כחימום מהחמה עצמה [ישר מקרני השמש]. אמנם ב'אורחות שבת' ח''א,פ''א,קב אסר שימוש בשבת משום מבשל.וגם במקרה שאין כניסת מים קרים לדוד בשבת רצה לאסור פתיחת מים חמים ואח''כ קרים בשבת. אמנם הדיון בפוסקים הוא לגבי שימוש בשבת הגורם לעירבוב מים קרים עם חמים וממילא לבישולם,אך אם אין שום ערבוב כזה בשבת והשאלה היא לגבי שימוש במוצ''ש פשוט שמותר. הרב בניהו שרגא