מה נחשב לכלי? בהלכות מוקצה מזכיר המחבר כי מוקצה מחמת גופו הוא כל דבר שאינו כלי (ואינו ראוי למאכל אדם או בהמה). הוא מזכיר חלק מהדברים האלה, כמו: עפר, מעות, עצים וכו’. בהמשך מדובר על כלי שמלאכתו לאיסור, כאשר פה מדובר על דברים, כגון: עט, פטיש וכו’. הבלבול שלי נובע מכך שאם כלי הוא בעצם חפץ המסוגל לקבל לתוכו נוזל או מוצק (כלי קיבול), אז ההגדרה לא נכונה לגבי כלי שמלאכתו לאיסור. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שכלי הוא קבוצת חומרים הנמנים עם קבוצת המוקצה מחמת גופו שעובדו להיות כלים למטרות מסוימות כפטיש, עט וכו’. לסיכום: מה מוגדר לכלי בעניין מוקצה בשבת?

לגבי הגדרת כלי לענין מוקצה יש לעיין היטב בסוגיא בגמרא במסכת שבת (קכג.), מחלוקת אביי ורבא, אם משווים גדר כלי בהל' טומאה לגדר כלי לגבי מוקצה, שלדעת אביי לא משווים ביניהם כלל, ואילו לדעת בא משווים ביניהם. ויוצא שכיון דק"ל כרבא, גדר כלי לענין מוקצה נלמד מגדרי כלי לענין טומאה וטהרה. אלא שעל מנת להבין דין זה היטב יש לעיין בתוס' בשבת (קכג. ד"ה מדלענין), ובדברי הר"ן על הרי"ף שם (מז: ד"ה אבל).