ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
עזרו לנו להמשיך בהפצת התורה. אנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד!

תשלום על שיש שנסדק | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י תמוז תש"ע

תשלום על שיש שנסדק


כולל דיינות בית אל

שאלה:
לפני כשנה גרתי בשכירות. הכנתי אורז בסיר וכאשר הורדתי את הסיר מהאש הנחתי אותו על השיש בעודו רותח. פתאום שמעתי קול שבירה. הלכתי לכיוון השיש וראיתי שנוצר סדק בשיש מהחום. לאחר כשעה שבתי לראות מה מצב השיש וראיתי שהסדק התאחה לגמרי, כלומר: ממש לא ראו שום דבר. גם העברתי אצבע על המקום שבו היה הסדק ולא הרגשתי שום דבר.

האם אני אמורה לשלם לבעלי הבית? בזמנו לא אמרתי שום דבר מכיוון שלא ראו שום נזק. ואם אני אמורה לשלם, מהו הסכום?
אציין שגרתי שם במשך כחודש לאחר המקרה ולא היה שום זכר לסדק. תודה רבה מראש!

תשובה:
נראה שיש כאן נזק שיש לשלם עליו אף שכרגע לא רואים דבר, השיש נחלש ויתכן שבפעם הבאה שיונח עליו דבר חם, ייסדק באופן שייראה כתוצאה מהסדק הראשון. אם כן, יש כאן נזק ולכן עליך לשלם עבורו. אלא, מכיוון שאין אפשרות לתקן את השיש אם כן יש לשום את הנזק אגב כל הבית ולכן התשלום שעליך לשלם הוא רק תשלום סמלי.

מקורות:
עיין בסוגיה בבבא מציעא עט, ב, שאומרת הגמרא שרפסתא דספינתא היא טענה מעליתא וממונא אית ליה גביה. מכאן שנזק של בלאי הוא נזק שיש לשלם עליו. אלא, שלכאורה נחלקו בזה הרמב"ם והראב"ד האם נקטינן כדין זה להלכה. שהרמב"ם בפוסקו את הסוגיה השמיט הדין שצריך לשלם ממון עבור רפסתא דספינתא והראב"ד השיגו. הטור והרב המגיד נקטו כראב"ד. המחבר (שיא, ו) הביא לשון הרמב"ם, והרמ"א הוסיף על דבריו את השגת הראב"ד שיש לשלם עבור ההפסד בהוצאת הסחורה והכנסת הסחורה השניה. נחלקו האחרונים האם הרמב"ם חולק על הראב"ד. לדעת הגר"א הרמב"ם חולק ופוטר מלשלם, אך לדעת מהריט"ץ הרמב"ם מודה לראב"ד וכן משמע מהב"י מכך שהשמיט הרמב"ם ולא הביאו כחולק על הטור שכתב כראב"ד. ויש לעיין אם יש לומר קים לי כרמב"ם בכהאי גוונא. ועיין בלבוש ובערוך השולחן שכתבו כדעת הראב"ד ובספר משפט השכירות שכתב שאי אפשר להוציא מן המוחזק.
אך בנידון דידן, נראה שאף הרמב"ם יודה לראב"ד מכיוון שאם נוציא את השיש הנזק יראה לעין, מה שאין כן ברפסתא דספינתא שהנזק אינו ניכר לעין כלל.
לעניין שומת הנזק עיין בסוגיה בבבא קמא נח, ב, שבמזיק שדה שמין אותה על גב שדה אחר. ועיין בחזון איש בבא קמא סימן ו סק"ג שכותב שבדבר שאינו עומד לתיקון שמין הפחת ובעומד לתיקון שמין את הוצאות התיקון, ובנידון דידן שאין עומד לתיקון יש לשום אגב הבית.
ונראה, שאף על פי שכותבים בחוזה שצריך להחזיר הבית במצב תקין כמו שקיבל, אין במילים אלו כדי לחייב להחליף השיש לגמרי שאפשר לפרש לשון "תקין" שהבית מתפקד כפי השימוש הרגיל, (כן פירש המושג בספר 'משפט השכירות' סימן ה' הערה כ"ח וכתב שכך המנהג), אבל אינו כולל תיקון כזה הואיל והשיש כרגע מתפקד רגיל. לכן, רק חייב לשלם נזק כמו שכתבנו.

הרב אריה הלברשטט


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il