בעת לימודי ב"שנים מקרא ואחד תרגום" גיליתי סתירה שלא הצלחתי לפתור: בבמדבר פרק י’ פסוק ב’, מפרש רש"י את המילים "עשה לך" בכמה אופנים. אחד מהפירושים הוא: "אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר". אך לאחר מכן כתוב בפסוק ח’ שהכוהנים תוקעים בחצוצרות? אז כיצד רש"י מפרש "עשה לך" שרק משה תוקע בחצוצרות ולא אחר, הרי בהמשך רואים שגם הכוהנים תקעו בחצוצרות?

אין סתירה בין הפסוקים אלא כל אחד מדבר על דבר אחר. מי שתוקע בחצוצרות הם רק הכהנים. פסוק ב' מדבר (לפי הפירוש שהבאת) לכבוד מי תוקעים. חז"ל אמרו שרק כשמשה הנהיג את הציבור תקעו בחצוצרות לשם כינוס העדה ולמסעות אבל כשמשה נפטר ואף ביום האחרון לחייו (עייני רש"י דברים לא, כח) לא תקעו יותר בחצוצרות. ועל זה נאמר "עשה לך" שרק אתה משתמש (לכבודך משתמשים) ולא לכבוד אחרים.