ב"ה שלום כבוד הרב עיינתי בתשובתך ובתשובות נוספות ויש לי שאלות בעת צרה האם רק כהנים תוקעים בחצוצרות ? האם רק בירושלים או בארץ ישראל ? היכן אוכל לקרא הלכות (כמו בשופר) על חצוצרות (מידות וכדומה). תודה

הרמב"ם (הלכות תעניות , פרק א, הלכה א) כתב, שיש מצוה מהתורה לזעוק ולהריע בחצוצרות בשעת צרה. הרמב"ם לא ציין מי התוקע אולם בפרק ד (הלכה טו) כתב שהכהנים תוקעים בחצוצרות בתעניות גשמים. ולמרות שזה בהר הבית נראה שיסבור כך גם בתקיעה של צרות אחרות ובערים אחרות (ועיין מנחת חינוך, פרשת בהעלותך, מצוה שפד, הוצאת מכון ירושלים, שאומר את הדברים האלו). ועוד נראה שזו שיטתו, מכך שהרמב"ם חיבר למצוה אחת תקיעה זו ותקיעה על הקורבנות ושם זה בוודאי רק כהנים. גם בספר החינוך (שם) כתב שמצוה זו בכהנים. וכן כתב היעב"ץ במור וקציעה, שתקיעה זו על ידי כהנים בלבד. אך יש דעה, שתקיעה בשעת צרה אפשר גם על ידי מי שאינו כהן, שהרי תקעו גם על צרת יחיד ושם לא תמיד היה כהן. השולחן ערוך (אורח חיים, תקעו) כתב שיש לתקוע בשעת צרה כשם שיש לתקוע על הגשמים. ובסימן תקעה (סעיף ד) כתב שעל גשמים תוקעים בשופר [ולא בחצוצרות] ולא הזכיר את הכהנים. המגיד משנה (הלכות תענית, א, ד) הכריע כשיטת הרשב"א שחוץ למקדש תוקעים או בשופר או בחצוצרות אבל לא יחד. ושאל המגן אברהם (תחילת סימן תקעו), מדוע בימינו לא תוקעים בעת צרה? ונשאר בשאלה. המשנה ברורה מביא שתי תשובות לשאלתו: 1. שזה נוהג רק בארץ ישראל (והמגן אברהם חי בחו"ל) ויש מוסיפים בארץ ישראל בזמן ששלטון ישראל עליה.. 2. תוקעים כשהגזרה על רוב ישראל. ערוך השולחן (תקעו, ד) הוסיף תשובה נוספת לדעתו, שהמצוה לתקוע בעת צרה היא רק כשבית המקדש קיים. הציץ אליעזר (חלק יא, סימן טז) דן במצוה זו וכותב שאין לחדש ולתקוע בחצוצרות בימינו אלא רק בשופרות. אולם ראינו בימינו שנהגו בתפילות בעת צרה בכותל להביא חצוצרות ולתקוע על ידי כהנים.