אני דתייה ובעלי מסורתי. לפני הנישואים הסכמנו כי הבית שלנו יהיה בית דתי וחינוך הילדים יהיה חינוך לדת. לפני שלושה חודשים נולד לנו ב"ה בן. ואכן בבית שלנו - בעלי משתדל לשמור שבת כהלכתה, כשרות וכן טהרה. אבל הוא אינו מתפלל 3 תפילות ביום, אינו מברך, לא הולך עם כיפה, וכו’. הבעיה העיקרית היא בבית של ההורים של בעלי אשר שם האימא והילדים אינם דתיים. ויוצא שבקידוש שבת הם עונים לפלאפונים. לאחר הקידוש אח של בעלי רואה טלביזיה בחדרו אשר סמוך לחדר שאנחנו ישנים (אנחנו שומעים את טלביזיה בחדרנו). כאשר מגיעים שאר הנכדים הם גם כן צופים בטלביזיה. ולפעמים מבקשים מבעלי לבצע פעולה שתגרום לחילול שבת (לסדר את המחשב, להדליק מזגן וכו’). יצויין כי בעלי לא מסכים שלא נלך בשבתות להורים שלו. בגלל שהוא סובר שכרגע הילד שלנו קטן מלהבין שנגרם חילול שבת. ובעתיד כאשר הילד יגיע לגיל שהוא מבין נפסיק ללכת להורים שלו, הוא אומר שאם לא נלך להורים שלו בשבת גם לא נלך להורים שלי בשבת (ההורים שלי דתיים). השאלה העיקרית - איך אני יכולה לחנך את הבן שלי לדת כאשר בבית של הסבא והסבתא שלו הוא יראה וישמע חילול שבת? וגם בבית הוא אינו מקבל דוגמא טובה מאבא שלו? השאלה המישנית היא באיזה גיל נחשב כגיל שהבן מתחיל להבין ויכול להתבלבל בצורות חינוך שונות. ושאלה נוספת האם הוא בכלל יתבלבל?

עיקר החינוך הוא על ידי הדוגמה האישית של ההורים. על כן המצב הזה שהאבא אינו יכול לתת דוגמה לחינוך דתי הוא בעיתי. ואם את רוצה להבטיח שבנך יקבל חינוך דתי עליך לחפש דרך איך לקרב את בעליך לאמונה ולרצון לשוב לקיום תורה ומצוות. בדבר הזה עליך להתמקד לחשוב בחכמה מה יכול לגרום לבעלך לרצות להתקרב לאמונה. ואאני מאחל לך הצלחה.