בדירה הקודמת ששכרתי הייתה בעיה בתשתית הטלפון שבעטייה לא היה אפשר לחבר קו טלפון. היה צורך להזמין חשמלאי שיתקן את הליקוי. הזמנתי חשמלאי שניצל את תמימותי וגבה על העבודה 1856 ש"ח. בעל הבית סרב להחזיר את ההוצאה בטענה שמדובר בסכום בלתי סביר. הזמנתי שמאי שהעריך את העבודה ב 672 ש"ח בלבד. לכאורה ישנו שלחן ערוך מפורש הקובע שאין דין הונאה בשכר פועלים, אך קרוב לוודאי שאם אתבע את החשמלאי בתביעות קטנות יחייבו אותו, ואינני יודע לומר אם זה יהיה בהסתמך על חוק מפורש או במנהג שנהוג בבתי המשפט שאינו מסתמך על חוק מפורש. האם ניתן לתבוע את החשמלאי לדין ולהוציא ממנו את ההונאה ושכ"ט שמאי בהסתמך על דינא דמלכותא?

שלום רב, צדקת בדבריך שאין דין אונאה בשכירות פועלים וכך נפסק בשולחן ערוך חושן המשפט רכז, לג אמנם נראה שהנידון שלנו איננו שכירות פועלים אלא פעולת קבלן. פוסק הרמב"ם בהלכות מכירה יג, יח "נראה לי שהקבלן יש לו אונאה" וכך נפסק בשו"ע רכז, לו. מדוע שונה דינו של פועל מקבלן? בפועל אין אונאה כיון שהבעלים כביכול קונה את הפועל קניין לזמן וכיון שבעבדים כמו גם קרקעות אין אונאה- הוא הדין בפועל. ובזה שונה מהותית הקבלן מהפועל. הקבלן אינו קנוי לשעות אצל הבעלים אלא הוא מתחייב לעשות פעולה מסוימת כאשר הוא עצמו אינו קנוי לבעלים. על פי הנתונים שעלו מן השאלה נראה שהחשמלאי דינו כקבלן שהרי הוא מתחייב לבעלים לעבוד עבודה ספציפית ואיננו משועבד לזמנים מסוימים כשכיר יום. אם נכון הדבר, וודאי שיש בתשלום עבור פעולתו דין אונאה המבטלת את המקח. באשר להצעתך לתבוע אותו לבית משפט מדין 'דינא דמלכותא' זוהי טעות נפוצה לצערנו ואין קשר בין הדברים, האיסור לפנות לערכאות שהינו חמור מאד לא פוקע מכוח 'דינא דמלכותא', ואין כאן מקום להאריך. הנכון הוא שתפנה לבית הדין בבקשה לתבוע את אותו חשמלאי, והיה אם יסרב לבוא לדיון, בית הדין יתיר לך לפנות לערכאות. ללא היתר מבית הדין הדבר אסור גם אם ידוע שהתוצאה בבית הדין ובבית המשפט תהיה זהה. כל טוב, הרב ינון זמיר הרחבה בעניין אונאה בקבלן: כאמור שיטת הרמב"ם היא שיש בקבלן דין אונאה אך יש ראשונים שחולקים, ביניהם הרמב"ן והרשב"א. יסוד המחלוקת נעוץ בסיבה שבפועל אין דין אונאה. ראשונים אלה הסבירו ששכירות פועלים איננה נחשבת כלל כמכירה אלא כגדר אחר, זאת בניגוד לשאר שכירויות שנחשבת מכירה לזמן ('ממכר ליומיה') ואם כן ממילא גם בקבלן לא תהיה אונאה כיון שגם הוא אינו דומה למכר. ועל אף שרעק"א בגליון שו"ע מפנה לשיטת ראשונים זו כאמור היא איננה מוזכרת בשו"ע ובנו"כ. נפקא מינא נוספת בין הטעמים פרט לדין קבלן תהיה לפי שיטת ר"ת שהדין שאין אונאה בקרקעות ועבדים היינו עד כפל, אם כן אם הייתה אונאה ביותר מכפל בשכירת פועל לפי הרמב"ם יהיה דין אונאה כמו בעבד ולשאר ראשונים לא ישתנה הדין. עוד טעם מדוע בפועל אין דין אונאה נמצא ברשב"ם (ב"ב פז) והוא שכל שכרו של פועל רווח הוא אצלו וזה לא דומה לתמורה בעד משהו כמו במכר רגיל ועל כן אין אונאה בפועל.