לכבוד הרב ליאור, שמעתי פעמים רבות על אנשים שיצאו לדרכם מבעוד מועד לפני שבת ונקלעו למצבים שנתקעו בדרך ומתקרב זמן שבת ונלחצים מאוד מה לעשות. באופן אישי נקלעתי למצב שהמטוס בו הייתי נחת באיחור סמוך לכניסת השבת והגעתי ב"ה למזלי לביתי 5 דקות לאחר זמן הדלקת נרות. כמו כן, לפני שנה בערך הרבה אנשים היו בדרכם לישובי בנימין לכבוד שבת וקרתה תאונת דרכים ואנשים רבים עשו את דרכם ברגל ליישוב אדם ועשו שם את השבת כשהם משליכים את עצמם לצורכי שבת על תושבי היישוב. במצבי לחץ כאלה, לא תמיד ניתן להשיג רב ואני יודע על אנשים שמרוב בהילות חללו את השבת. לכן, אני שואל האם בשעת הדחק כשהברירה שאדם יישאר ללא צורכי שבת או ממש בהמתנה על כביש ראשי, האם ניתן לסמוך על שיטות בהלכה המתירות לעשות מלאכה דאורייתא כגון נסיעה ברכב גם לאחר שקיעה? ואם כן, לכמה זמן אחר שקיעה? אני מדבר על מצב שאין סכנה אבל גם אין נכרי. כמו כן, באיזה אופן יהיה אפשר להסתייע בנכרי במצב זה. אני חושב שתשובה בעניין זה מאוד נחוצה כי מתוך מצוקה וחוסר ידע שמעתי על אנשים יראי שמים שהמשיכו לנסוע אף לאחר שקיעה.

אם ההישארות בשטח כרוכה בסיכון, מותר להמשיך בנסיעה ליישוב הקרוב מדין פיקוח נפש. אם מדובר באיזור שאין סכנה, אסור להמשיך בנסיעה לאחר השקיעה אלא אם כן יש נהג גוי.