מה דין ממזר מדרבנן? האם במידה והוא נשא ישראלית הילד ממזר מדרבנן? והאם יחייבו אותו לתת גט? למי הוא מותר להינשא חוץ מממזרה מדרבנן?

בתשובה זו, תחילה נבאר את רקע הדברים כפי שמופיעים בדברי הגמרא, הראשונים והפוסקים, ולאחר מכן נביא את הסיכום העולה מן הדברים לענין השאלה עצמה. בדברי חז"ל האמורים בענין הדין של ממזר דרבנן אנו נפגשים בגמרא ביבמות בדף פט: המוסבת על דברי המשנה בפז: "אשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה... והולד ממזר מזה ומזה". ועל סיפא זו אומרת הגמרא בפט: שאם נולד ולד מבעל השני, ברור הוא שמדובר בממזר ודאי (שהרי התברר שהיא אשת איש) ואם נולד ולד מהבעל הראשון, מדובר באופן שאחר שחזר ממדינת הים בא אליה והוליד ממנה ולד, באופן זה מהתורה הולד הזה כשר, שהרי באמת אשתו של הראשון היא, אלא שאנו קונסים את האשה (אף שבי"ד התיר לה להינשא ע"פ עד אחד או שניים שהעידו שמת הבעל, מכל מקום היה לה לדייק טוב שהבעל באמת מת כשבאה לינשא מחדש וזהו שכתוב בגמרא בפח. 'מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה' – כל אותם חומרות שהוזכרו לגביה במשנה בפז. כשנישאה ובעלה חזר – 'הקלת עליה בתחילתה' – להתירה להנשא בתחילה) בשני דברים: א. צריכה לצאת גם מבעלה הראשון. ב. אם תלד עתה מבעלה הראשון, ולד זה יהיה מוגדר הלכתית כממזר דרבנן. ובגמרא שם (פז:) מבואר שדינו של ממזר דרבנן זה הוא שמחד אסור לו לישא ישראלית ומאידך אסור לו גם לישא ממזרת (משום שהיא ממזרת מהתורה והוא ממזר מדרבנן, ומהתורה הוא כישראל גמור ואסור בממזרת) ובב"י בסימן ד' מבואר שמותר לו להתחתן רק עם ממזרת דרבנן שנולדה באותם נסיבות שהוא נולד אבל בשאר ספקי ממזרות הוא אסור משום דשם יש ספק איסור תורה. ומכל מקום לישא גיורת יהיה מותר לו, דלא גרע דינו מדין ממזר דאורייתא שמותר לינשא בגיורת (משום הדרשה דקהל גרים לאו איקרי קהל לענין זה וממזר מותר בהם) ועל הצד שהוא נחשב ישראל מדין תורה, לישראל מותר לישא גיורת. ולגבי דין הולד ישנה מחלוקת ראשונים שלדעת הרמב״ם אין הולד ממזר מהראשון אלא כל זמן שלא נתגרשה מהשני אבל לאחר שנתגרשה, שוב אין הולד ממזר מהראשון ואע"ג דגירושי שני אינם כלום שהרי גם קידושיו אינם כלום מכל מקום כיון דזהו רק קנס בעלמא לא קנסוה חכמים רק כל זמן שמעשיה כקיימים אבל כשבטלה מעשיה - שקבלה מהשני גט שוב לא הוי ממזר מהראשון ואולם יש חולקים בזה על הרמב"ם(ח"מ ממשמעות דברי התוס ר"פ). וכתב בבית שמואל שהעיקר בזה להלכה הוא כדעת הרמב"ם. וכן ומבואר בשולחן ערוך סימן ד סעיף טז כדברי הרמב"ם בזה. על דבריו אלה של השולחן ערוך הגיה הרמ"א (ומקור הדברים נמצא בתוס' יבמות מט: ודלא כר"ח שם) שכל הדברים הנ"ל אמורים באחת שנישאה לאחר, אולם במי שזינתה תחת בעלה ואחר כך בא בעלה ובא עליה – אין הולד ממזר, אפילו לא מדרבנן. שדווקא בשנישאת קנסו כדי שתדייק ולא תנשא בטעות כשהעידו לה שבעלה הראשון מת, אבל בזינתה אם נקנוס אותה (שבנה יהיה ממזר מדרבנן) כל שכן שתמשיך לזנות. ולכן יש לומר שאין לקנוס אותה ואין לחשוש מכך שלא קנסינן לה שתמשיך תמיד לזנות, משום דהוי איסור גדול, ולא חיישינן עד כדי כך(כך מבואר במרדכי ביבמות סימן מ"ב). ולגבי ממזר מדרבנן שעבר ונשא ישראלית מבואר בכתובות ע"ז. "אין מעשין(כופין לגרש) אלא לפסולות". ואמר שמואל שם "כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט..." ומבואר בירושלמי (הובא בר"ן על אתר) ששמואל לאו בדווקא נקט את הדוגמאות האלה שאיסורן הוא מהתורה (בלאו) אלא גם באיסורי דרבנן כופין להוציא וכגון במי שנשא שניות שאיסורן הוא מדרבנן. וכדברים האלו פסק השולחן ערוך בסימן קנ"ד סעיף כ': "כל הנושא אשה בעבירה אפילו באיסור דרבנן כגון שניות, כופין אותו להוציא". ואם אותו ממזר דרבנן שעבר ונשא ישראלית הוליד ממנה ולד – ולד זה יהיה מוגדר מבחינת היוחסין גם כממזר דרבנן, וכפי שמבואר הדבר במשנה בקידושין סו: שבמקום שיש קידושין (שהקידושין תופסים) ויש עבירה (בכך שקידש אותה) הולד הולך אחר הפגום. ואם כן גם כאן נאמר כך שהרי אף שקידושיו של הממזר דרבנן תופסים בישראלית, מכל מקום יש בזה עבירה ולכן הולד ייחשב כפגום, כלומר כאב שהינו ממזר דרבנן. (ואף אם נאמר שדין זה של המשנה נאמר דווקא בעבירות דאורייתא, וכפי שסבר הרמ"ה דלא כספר המקנה, מכל מקום יש לדונו כפי הזכר, שהרי ברישא דהמשנה שם מבואר שבמקום שיש קידושין ואין עבירה הולכין לגבי הולד אחר הזכר, ונמצא שבמקרה שלנו בכל מקרה נדון אותו כאביו - ממזר דרבנן. ורק בממזרה דרבנן שנישאה לישראלי יש אולי לדון לגבי הולד אליבא דשיטת הרמ"ה) סיכום העולה מן הדברים: -ממזר מדרבנן אסור לישא ישראלית, אסור לישא ממזרת והנשים היחידות שמותרות לו לישא הן אשה שדינה גם כן כמותו, כלומר ממזרה מדרבנן. וכמו כן הותרה לו גיורת כמו שהותרה לממזר מדאורייתא. -אם ממזר מדרבנן עבר ונשא ישראלית – דינו לא גרע מדין מי שנשא שניות מדרבנן, שכופין אותו להוציא אותה, אע"פ שמדובר על איסור דרבנן. -ובמידה ונולד לו ולד מהישראלית, דין הולד כממזר מדרבנן. בתשובה זו התייחסנו לשאלה כאל שאלה על דרך הלימוד, אולם אם מאחורי כוונת השאלה עומד גם נידון ספיצפי עם משמעות הלכתית מעשית, יש להפנות שאלה עם פירוט בהתאם.