ידיד שלי, שהיה אדם אמיד וירד מנכסיו, ביקש ממני הלוואה בסכום גדול, וביקש שאעזור לו לעמוד על רגליו כדי שיפתח עסק חדש. הוא הבטיח לי שיחזיר ההלואה ב-4 תשלומים בכל 3 חודשים. לאחר שהפציר בי חודשים רבים, נעניתי לבקשתו ולקחתי הלוואה מהבנק והבית שלי הוא ערב להלוואה זו. בעצם לקחתי משכנתא מהבנק לטובת הלווה. הלווה שילם 3 פעמים את ההחזר המשכנתא ולאחר מכן נעלם, והסתבר ממכרים שהוא ביזבז את הכסף, ולא פתח עסק כלל, ומלכתחילה רימה אותי. אני במצב גרוע. אם אתבע אותו לדין תורה, האם ביה"ד כשיוברר לו שהוא רימה אותי מלכתחילה, יוכל לכפות עליו לשלם לי את ההלוואה?

בית הדין במדינת ישראל אינו יכול לכפות לבוא להתדיין לפניו, אלא אם כן ישנה הסכמה של שני הצדדים, החותמים על הסכם בוררות המחייב על פי החוק. במידה ושני הצדדים אכן הסכימו וחתמו על הסכם בוררות בבית הדין, פסק הדין מחייב אותם מבחינת החוק, ואם הנתבע חוייב בתשלום ואינו רוצה לשלם, ניתן להוציא לו צו עיקול נכסים דהיינו "הוצאה לפועל". לכן, עצם הדיון תלוי בהסכמת הצד השני לבוא להתדיין בבית הדין, ואם מסרב לבוא בית הדין אינו יכול לדונו אך נותן לתובע רשות בכתב ללכת לתובעו בערכאות. לפי דין התורה, לווה שאין לו אפשרות לשלם, אסור למלווה ללחוץ עליו שישלם, שנאמר "לא תהיה לו כנושה". אולם, אם אין וודאות שאכן אין לו ויתכן שיש לו אך מסתיר וכדומה, אין איסור. כמו כן, רק על ממון המוגדר כהלוואה יש איסור אך על חוב מחמת מכירה או שכר עבודה וכדומה לא חל האיסור. לכן, עליך לנסות לתובעו בבית דין, ואם לא יבוא, יתנו לך רשות לתבוע בערכאות. בהצלחה. הרב ניר אביב