המאבק על שלימות הארץ לא תם, ונראה שלא יגמר בעתיד הקרוב. מצד שני הפערים החברתיים היום בעם גדולים מאוד והגרעינים התורניים באים לתת מענה לבעייה זו. רוב רובם של רבני הציבור הדתי-לאומי מדברים בעיקר על חשיבות ארץ ישראל ולא קוראים ל"התנחלות בלבבות". מדוע? האם לא שכחנו לרגע את עם ישראל, בלהט מלחמתינו למען הארץ? מה דעת הרב?

רבני הצבור הדתי לאומי פועלים בשני התחומים גם יחד. גם בחיזוק קיום מצוות ישוב ארץ ישראל השקולה ככל המצוות, וגם בהרבצת תורה בכל מקום בארץ ישראל. אין סתירה בין שני התחומים הם משלימים זה את זה. אשרינו שאנו עוסקים בכל התחומים כאחד כך מופיעה התורה בשלמותה.